סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתט"ז, מדור "עלי הדף"
מסכת נידה
דף יג ע"ב

 

בענין "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"

 

אמר רבי יוסי, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר (ישעי' נז, טז) "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי" (יג ע"ב). פירש"י: "שבגוף - חדר, כי 'גוף' שם מקום המיוחד לנשמות העתידים להיות נולדים". והקשו התוס' (ד"ה עד שיכלו), וב'תוספות ישנים' (יבמות סב.) הוא ביתר ביאור: "תימה, דאמרינן (שבת קיח:) 'אלמלי ישראל משמרים שתי שבתות מיד נגאלין', והלא צריך שיכלו כל הנשמות שבגוף. וי"ל, שהיו יולדות ששה בכרס אחד, ויכלו הנשמות שבגוף מיד" (וכ"כ בתוס' הרא"ש כאן בתירוץ הב').

בביאור דבריהם הוסיף ה'חתם סופר' בחידושיו (במכילתין), הא דאמרו ז"ל (שבת ל:): "עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר (ירמי' לא, ז) 'הרה ויולדת יחדיו'", ובכן אלמלי משמרים בני ישראל שתי שבתות כהלכתן, היתה אשה יולדת מיד ביומו הרבה בכרס אחד ומיד נגאלין.

וכתב המהרש"א, שבדברי התוס' אפשר ליישב אמרם ז"ל ד'זכו אחישנה' [כוונתו היא להא דאיתא במס' סנהדרין (צח.): "רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעי' ס, כב) 'בעתה', וכתיב 'אחישנה'. זכו אחישנה, לא זכו בעתה"], אך לא ביאר כיצד ניתן ליישב מאמר זה. אכן הדברים מפורשים ב'עשרה מאמרות' להרמ"ע מפאנו (מאמר חקור הדין ח"ב פל"א) בקצרה: "'לא זכו' - ארוכות, 'זכו' - קצרות, דהיינו אחישנה. וכיצד תהיינה הארוכות הן עצמן קצרות, דהיינו 'בעתה אחישנה' כי הדדי, מפורש ברישיה דקרא 'הקטן יהיה לאלף', שישרצו במאד מאד ויכלו מהרה נשמות שבגוף", ומפרשי ה'עשרה מאמרות' (יואל משה; מגיני שלמה) מבארים, כי הנה בפסוק נאמר (ישעי' שם): "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה", וחז"ל נתקשו בסתירת הדברים - היאך יתכן שיהיה 'בעתה אחישנה' כאחת, כאמור. והתירוץ הוא, על דרך הנאמר בראש הפסוק: "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום", כלומר, כשבני ישראל יפרו וירבו מאוד, וכאמור - שברכה זו תהיה כשישמרו שתי שבתות כהלכתן, ואז שפיר יחיש הקב"ה את הזמן של 'בעתה', וכאמור.

בתוס' הרא"ש תירצו (בתירוץ הא'): שמא אכן זמן ביאת בן דוד הוא "עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", אך כשישמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן, אזי בזכות שמירת שבת תתבטל "אותה גזרה דעד שיכלו" ונזכה לביאת בן דוד גם אם עדיין לא כלו כל הנשמות שבגוף. ובספה"ק 'ישמח משה' (פר' כי תשא בפסוק אך את שבתותי) כתב כן מדעת עצמו, ומבאר בזה כמין חומר מה שנאמר בנביא (ישעי' נו, ד-ז): "כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי וגו' והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי" וגו', וצריך ביאור, מדוע נקט 'לסריסים' דוקא. ולפי האמור יבואר, כי הלא אמרו רז"ל 'אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף', אם כן יאמר הסריס שאין בכוחו ללדת: "הן אני עץ יבש" (ישעי' נו ג), ואין בידי לקרב הגאולה. אולם כששומרים שבת כהלכתה יכולים לקרב הגאולה גם כשלא יכלו נשמות שבגוף, ובכן שפיר אמר הנביא: "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי והביאותים" וגו', כי אף שאין מוציאין הנשמות מהגוף זוכים לקרב גאולתם של ישראל.

בספר 'עין אליהו' (ע"ז ה.) כתב יסוד זה מעצמו, ומבאר את הדברים בהקדמת דברי ה'כרתי ופלתי' (קו' בית הספק בסופו), שכתב על דברי הרמב"ם (הל' מלכים פי"ב ה"ב): "יש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים". ונתקשה ה'פלתי', הלא קרא מפורש הוא שאליהו הנביא בא יבא טרם ביאת המשיח, וכמו שנאמר (מלאכי ג, כג): "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" וגו', ומה שייך להסתפק בזה. וכתב הפלתי: "כי הנה ידוע מה שאמרו חז"ל 'בעתה אחישנה', לא זכו בעתה, זכו אחישנה", וס"ל להרמב"ם, ודאי סדר ותנאי ביאת משיח הוא, שאליהו יבא לבשר ביאתו, רק הני מילי אם נעשה 'בעתה', אבל אם 'זכו' שימהר ויחיש גאולה, מדלג על ההרים מקפץ על גבעות, לשנות סדר ואהבה של קוב"ה, כי זכו ישראל - משנה התורה. והן הן דברי הרמב"ם, כי ודאי ראוי שאליהו יבא קודה לבשר, אכל אין מוחלט, כי אולי ירחם ה' להערות על ישראל רוח קדשו, לעבדו בכל לבב, ואז יחיש הפדות והגאולה למהר ביאת בן דוד מבלי בשורת אליהו ז"ל".

וכתב ה'עין אליהו' שבהקדמה זו תתורץ הקושיא הנז', כי אימתי נאמר הכלל ש'אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף', דוקא כשיהיה הקץ של בעתה, אבל כשיהיה הקץ של 'אחישנה' ויעשו תשובה, אף שלא יצאו כל הנשמות שבגוף - בא יבא משיח צדקנו, וככה תתקיים כשישמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן, כי אז ימהר הקב"ה ויחיש לגאלנו גם כאשר לא יכלו כל הנשמות שבגוף (ראה 'יפה תואר' ב"ר כד, ד).

המהרש"א מתרץ את קושיית התוס' באופן נוסף, וז"ל: "ואולי שהוא כענין שאמרו שהיתה אשה אחת יולדת במצרים ששים ריבוא בכרס אחד, והוא משה - שהיה שקול ככל ישראל, כן אם יזכו ישראל תלד אשה בענין זה ס' ריבוא בכרס אחד, שהנולד יהיה כס' ריבוא נשמות שבגוף", רצ"ל, כי בזכות שמירת שבת יזכו שיתקיים מיד דבר זה 'שיכלו כל הנשמות שבגוף', והיינו, שיוולד תינוק הכלול מהרבה נשמות, וממילא יתרוקן החדר שמכונה בשם 'גוף' שהוא מקור נשמות ישראל, ויבא משיח בן דוד.

ה'יפה תואר' (שם) כתב בזה יסוד חדש, ובלשונו: "ושמא יש לומר, ד'אלמלא שמרו ב' שבתות היו נגאלים', לאו בביאת המשיח, אלא שישבור עול הגוים מעליהם, שלא יצערום, ויהיה עמהם בשלום, וכמו שהיו בימי בית שני, אבל לביאת בן דוד... צריך כמה תנאים", ותנאי זה של 'עד שיכלו כל הנשמות שבגוף' נאמר רק לביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר