סקר
זבחים או מנחות - מה יותר קשה?
זבחים
מנחות
אותה רמת קושי
קשה להעריך


 

אור לציון
הרב יהודה זולדן

 

חליבה בשבת בהתיישבות החקלאית

"החולב ...בשבת חייב חטאת. ...חולב חייב משום מפרק". רש"י מסביר שמפרק הוא כמו המפרק משא, שמפרק אוכל ממקום שנתכסה בו, וזו תולדה של דש. ר"ת (שבת עג ע"ב תוד"ה מפרק), טוען כנגד רש"י, שמלאכת דש היא רק בגידולי קרקע, ועל כן לפיו, מפרק חייב משום ממחק, מאחר שכשהוא חולב ממחק את הדד ומחליקו. אך אם כך, הרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופה? אלא שנח לו במחיקה זו, כדי שהבהמה לא תצטער מריבוי החלב, ושיוכל להיווצר חלב חדש.
רש"י (שבת צה ע"א) מציין לפירוש נוסף: "ואית דאמרי תולדה דקוצר". אכן, בירושלמי (שבת ז, ב) נאמר: "חולב משום קוצר". ורש"י חולק: "ולא היא, דלאו מחובר הוא, אלא פקיד ועקיר, וקאי בעטיני הדד כתבואה בקשיה, ולשון מפרק נמי לא שייך למימר, אלא לשון תולש". אך ניתן להסביר שהגדרת קוצר היא רחבה יותר, וכל העוקר דבר ממקום גידולו וחיותו הטבעי, נקרא קוצר, מאחר ומבחינת הקוצר, פעולת הקצירה מעניקה מעמד חדש ואחר לדבר שנעקר ממקומו (ע"פ האגלי טל, מלאכת דש, כד, יד). יש שיטות נוספות ולפיהם חולב חייב משום גוזז (שטמ"ק כתובות ס ע"א), או משום טוחן (יראים השלם, סימן רעד).
עם התחדשות ההתיישבות היהודית בארץ, והקמת רפתות בהם, התעוררה השאלה כיצד תתבצע החליבה בשבת. הייתה אפשרות, שהחליבה תעשה ע"י גוים, וכך הורה הראי"ה קוק (שו"ת אורח משפט או"ח סימן סד): "החליבה בשבת קודש ע"י ישראל הוא איסור גמור, וחילול שבת נורא, וח"ו להורות בזה צד קולא. ואין שום דרך כי אם לחלוב בשבת ע"י נכרי, כמו שעשו אבותינו מעולם. ובכלל, אי אפשר לישוב יהודי שלא ימצאו בתוכו גם כן נכרים אחדים, לפי ההכרח של איזה דברים המותרים להעשות בשבת ויום טוב דוקא ע"י נכרים, וחוקי תורתנו הקדושה הם בודאי יותר חזקים באין ערוך מכל מנהגי בדאות שבדאו להם אנשים, והם חיינו ואורך ימינו ויסוד תחייתנו על אדמת הקודש". מנהגי הבדאות, כונתו לעקרון של עבודה עברית, לפיו אין להעסיק גוים כלל, אף לא בשבת. לפיו, הימצאות "גוי של שבת" בכל יישוב יהודי, הוא דבר הכרחי. דבריו הם בשונה מדברי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל (שו"ת משפטי עוזיאל כרך א, או"ח סימן י) שכתב אז, ש"והיות וענף החלב בארצנו הוא אחד מיסודות המשק הישובי שמאות ואולי גם אלפים משפחות מתפרנסות או שמשלימות פרנסתן ממנו, והיות ומניעת החליבה בשבת תביא צער רב לבהמות שגורם הפסקת החלב ולפעמים קרובות גם מיתתן של הפרות החולבות, שנמשך מזה הריסת משפחות שלמות שמקור פרנסתן היחידי הוא משק החלב, והריסת נקודות ישוביות שאחד מתנאי קיומן הוא משק החלב, והואיל והשלכת החלב לאבוד או החליבה לתוך אוכל אינן מתירות החליבה, ואין לנו אפוא אלא התיר חליבה על ידי גוי שגם בזה יש לפקפק מאד אם נפסוק להלכה שהחליבה בשבת אסורה מדאורייתא, והואיל ולא תמיד ולא לכל אדם נמצאים חולבים לא יהודים ברשותו, מכל טעמים אלו מצדד אני להיתר על יסוד מאמר רז"ל: כדאי ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק (ברכות ט ע"א) אפילו נגד רבים משום דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, וכן שנינו בתוספתא (עדיות פ"א ה"ב) לא הוזכרו דברי יחיד בין המרובים אלא שמא הוצרך להם שעה ויסמכו עליהם". לפיו, הדבר מותנה בארבעה תנאים: "שהחליבה תעשה על ידי כלי ולא בידים, וזאת לשם שינוי, שתיעשה בצינעה, שלא יהיה אפשר לעשות ע"י גוי, ולחלוב לאט". הרב עוזיאל כתב שדבריו הם מחודשים, והם להלכה ולא למעשה, והראי"ה קוק (שו"ת אורח משפט או"ח סימן סד) הגיב שאמנם ראה את "התאמצותו הנאמנה לטובת אחינו בעלי המחלבות, אבל אחרי כל זה קשה מאד לבנות יסוד להיתר, בדבר המוחזק ועומד על פי דברי רוב הראשונים שיש בזה איסור סקילה". (סקירה היסטורית בענין זה, ראה: חיים פלס, "בעיות החליבה בשבת בהתיישבות הדתית בארץ ישראל" ברקאי, ב [תשמ"ה] עמ' 132-108). כיום נוהגים במקומות רבים שגוים הם החולבים, ובעצם ניתן לומר שדבריו של הראי"ה קוק, בהקשר זה, שלא עולה על הדעת קיום משק חקלאי ללא "גוי של שבת" מתקיימים במלואם.
הרצון לשמור שבת כהלכתה במשק הרפתות, הוביל כבר לפני עשרות שנים, לפיתוח טכנולגיות של חליבה אוטומאטית בעולם הרחב גם בימות החול, ובשבת מופעל המכון ע"פ עקרונות של גרמא. העקרונות של פעולות גרמא והיתרם בשבת, אינם נוגעים ישירות דוקא לחליבה, ואין זה מסוגייתנו. (ראה: הרב שלמה רוזנפלד, "חליבה בשבת דרך גרמא", תחומין, יא [תשנ"א], עמ' 175-170; אורי דסברג, "חליבה בגרמא" תחומין, טו [תשנ"ה], עמ' 400-393; הרב זאב ויטמן, "חליבה בגרמא", שם עמ' 422-411).


יוצא לאור על ידי: מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, בשיתוף מכון "משפטי ארץ", עפרה
המערכת: הרב אברהם גיסר -מכון "משפטי ארץ", עפרה
הרב יהודה זולדן – ישיבת ההסדר נוה דקלים- גוש קטיף
אלחנן גלט- מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, רמות שפירא
בסוגיות: ארץ, מדינה, צבא, ומקדש



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר