אור לציון
הרב יהודה זולדן

"בשבת ניתנה תורה לישראל"- שבת יום לימוד תורה בהמון

בגמ' נחלקו ר' יוסי וחכמים האם התורה ניתנה בו' בסיון או בז' בסיון, אם כי מוסכם על הכל שמתן תורה היה בשבת. ההבדל בתאריך נובע ממחלוקתם מתי היה ראש חודש סיון באותה שנה בה יצאו ממצרים, ביום ראשון או שני. הרב צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, קדושת השבת, ג עמ' 17) מסביר שהשבת שניתנה בו תורה היא השבת הראשונה לבנין האומה הישראלית. כשם שהשבת הראשונה בבריאה, היא תחילת הבריאה, השבת בה ניתנה התורה לעם ישראל היא השלמת הבריאה, שהרי אלמלי מקבלים ישראל את התורה היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. השבת היא קבועה, כל יום שביעי בשבוע, וכך גם התורה בישראל. אך לדורות, חג השבועות לא חל אף פעם בשבת, מאחר שעיקר העמל בתורה הוא בתורה שבעל פה, להבין ולהשכיל בתורה במסתריה ובעמקיה. היחס בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, הוא כיחס שבין ששת ימי המעשה- ששת סדרי משנה- תורה שבעל פה, לבין השבת הקבועה והנצחית - כתורה שבכתב.
אך לא רק מתן תורה אז בהר סיני היה בשבת, בכל שבת יש מעלה מיוחדת ללימוד בה תורה דוקא: "רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה" (תלמוד ירושלמי, שבת, טו, ג). רמז לדבר מהפסוק הפותח את פרשת ויקהל, שתחילתה בציווי על השבת: " 'ויקהל משה', רבותינו בעלי אגדה אומרים מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד אמר הקב"ה עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני" (ילקוט שמעוני, פרשת ויקהל, רמז תח). ואכן ההמון שאיננו זוכה ללמוד כסדר בימות החול, מרבה ללמוד תורה בשבת: "אמר להן הקב"ה לישראל, בני, לא כך כתבתי לכם בתורתי: 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' (יהושע א, ח), אף על פי שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים יום השבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו, לעולם ישכים אדם וישנה בשבת, וילך לבית הכנסת ולבית המדרש, יקרא בתורה וישנה בנביאים, ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה, לקיים מה שנאמר לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך (קהלת ט, ז) (אליהו רבה פרשה א)". הדרשה של החכם היתה מרכז השבת. בני עיירות רחוקות אף היו מערבים תחומים, כדי להגיע לדרשה, כאמור במשנה (עירובין פ"ג מ"ה): "מתנה אדם על עירובו ואומר: ...אם בא חכם מן המזרח - עירובי למזרח, מן המערב - עירובי למערב, בא לכאן ולכאן - למקום שארצה אלך. לא לכאן ולא לכאן - הריני כבני עירי. רבי יהודה אומר: אם היה אחד מהן רבו - הולך אצל רבו, ואם היו שניהן רבותיו - למקום שירצה ילך". ואף להלכה, כותב הרמב"ם (הל' שבת ל,י): "אכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לה, והוא שהיתה ידו משגת, ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת ובימים טובים בשעת בית המדרש".
ההדרכות הללו נראות כמתאימות לכאלה שעקרונית חפצים ללמוד תורה, אך אינם יכולים ללמוד בימות החול בשל עיסוקיהם הרבים. יש מקום כיום, להפוך את יום השבת כמוקד ללימוד תורה בהמון גם לכאלה שאמנם פנויים מעבודתם, אך הם רחוקים מלימוד תורה ומשמירת מצוות. להזמינם לתפילות שבת, לשיעורים, לסעודות שבת, וכך יתקלס שמו הגדול. זה הזמן גם ללמוד תורה בצוותא בחוג המשפחה, אבות ובנים, אמהות ובנות, ולחדש בכל שבת את קבלת התורה שניתנה במעמד הר סיני.

יוצא לאור על ידי: מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, בשיתוף מכון "משפטי ארץ", עפרה
המערכת: הרב אברהם גיסר -מכון "משפטי ארץ", עפרה
הרב יהודה זולדן – ישיבת ההסדר נוה דקלים- גוש קטיף
אלחנן גלט- מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל, רמות שפירא
בסוגיות: ארץ, מדינה, צבא, ומקדש