סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כללי פסיקה: הכרעה לפי פשט הפסוקים

מעילה לג ע"ב


/מתני'/. באו ועמדו על מעלות האולם, עמדו הראשונים לדרום אחיהם הכהנים, וחמשה כלים בידם: הטני ביד אחד, והכוז ביד אחד, והמחתה ביד אחד, והבזך ביד אחד, וכף וכסויו ביד אחד, וברכו את העם ברכה אחת, אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש ברכה אחת. במקדש היו אומרים את השם ככתבו, ובמדינה - בכנויו. במדינה - הכהנים נושאים את ידיהם כנגד כתפיהם, ובמקדש - על גבי ראשיהן, חוץ מכהן גדול שאין מגביה את ידיו למעלה מן הציץ. ר' יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, שנאמר +ויקרא ט'+ וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. ."

1.
במשנה משמע שברכת הכהנים היתה לפני ההקטרה.

2.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה ה:

כשיגיע בין האולם ולמזבח, נטל אחד המגריפה, וזרקה בין האולם למזבח, והיה לה קול גדול, ושלשה דברים היתה משמשת בהן, השומע את קולה היה יודע שאחיו הכהנים נכנסין להשתחוות והוא רץ ובא, ובן לוי השומע את קולה היה יודע שאחיו הלוים נכנסין לדבר בשיר והוא רץ ובא, וראש המעמד כשהיה שומע את קולה היה מעמיד את הטמאים על שער המזרח מפני החשד, שידעו הכל שעדיין לא הביאו כפרתן, ואחר כך מעלה זה שזכה באיברים את האיברים מן הכבש למזבח, ואחר שמעלין את האיברים, מתחילין אלו שעל מעלות האולם ומברכין ברכת כהנים ברכה אחת בשם המפורש כמו שביארנו במקומה, ואחר כך מעלין סלת הנסכים, ואחר הסלת מקטיר החביתין, ואחר החביתין מעלין את היין לניסוך, ובשעת הניסוך אומרין הלוים השיר, ומכין המשוררין במיני ניגון שבמקדש ותוקעין תשע תקיעות על פרקי השיר.

מהרמב"ם משמע שברכת הכהנים היתה לאחר שגמרו את כל עבודת קרבן התמיד [אך לפני הנסכין והחביתין].

3.
לחם משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה ה:

... ואחר שמעלין את האיברים וכו'. אע"ג דבמשנה לא נראה שנושאין כפיהם אלא אחר הקטרת הקטורת וכ"נ קצת מדברי התוס' ז"ל בפ"ק דברכות דף י"א) בדיבור המתחיל וברכת כהנים וכו' מ"מ סמ"ג ז"ל כתב בסימן קצ"ב וז"ל אע"פ שהמשנה סתמה הסדר למדנו מתוך המקראות וההלכות שבמס' יומא שאלו העומדין על מעלות האולם לא היו נושאין את כפיהם עד שהעלה מי שזכה באיברים את האיברים מן הכבש למזבח שנאמר וירד מעשות וגו' וישא אהרן את ידיו וכו' ע"ש:

ה"לחם משנה" מסביר שהרמב"ם הכריע לפי המשתמע מהפסוקים בתורה ומהמשתמע במסכת יומא [כנראה בסוגיה במסכת יומא דף לג עמוד ב – דף "דומה" לסוגייתנו!] ולא כמשתמע במשנתנו.

3.1
והגר"א לא מסכים לכך ומפרש את הפסוקים שלא כדבריו ["מתיבתא", "אליבא דהלכתא", עמוד יג, הערה יג].

4.
בכל אופן, לפי ה"לחם משנה" נלמד, שהרמב"ם מכריע הלכה לפי המשתמע מפסוקי התורה בניגוד לפשט המשנה, או לפחות נועד להכריע בין משנתנו לבין הסוגייה במסכת יומא!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר