סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?
מתגעגע לרש"י
קשה אבל שווה!
חבל שיש רק על ב"ב!


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן – אורן ירושלים

 

"החלו מעלין בגזרין לסדר אש המערכה. וכי כל העצים כשרים למערכה? הין, כל העצים כשרים למערכה, חוץ משל זית ושל גפן, אבל באלו רגילין, במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן" (תמיד, כט ע"א - פ"ב מ"ג)



שם עברי: אורן ירושלים    שם באנגלית:   Aleppo Pine   שם מדעי:  Pinus halepensis

שם נרדף במקורות: עץ שמן    שמות בשפות אחרות: ערבית -  סנוֹבַּר


נושא מרכזי: לזיהוי עץ השמן


עץ השמן מוזכר מספר פעמים במקרא ובספרות חז"ל אך גם מאיזכורים אלו ניתן לשאוב רק מעט על זהותו. עץ זה נמנה עם העצים שיפריחו את המדבר כאשר בני ישראל יעלו מהגלות לארץ ישראל: "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו" (ישעיהו, מא י"ט). רמז משמעותי לזיהוי עץ השמן ניתן לקבל מכך שהוא שימש כעץ נוח לבניית רהיטים וגילוף דמויות בגובה של עשר אמות: "ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו... ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמישית" (מלכים א ו כ"ג-ל"א). שתי דלתות נוספות שהיו בפתח היו עשויות ברושים (שם, ל"ד) ואם אנו מזהים כראוי את הברושים נוכל להסיק שגם עצי השמן היו עצים גבוהים וישרי קורה. ענפים של עצי השמן שימשו בעת שיבת ציון על מנת לסכך את הסוכות:

"וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי. ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלים לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב ... ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד" (נחמיה, ח י"ד-י"ז).

ברור שלא ניתן לסכך בעזרת עלים והכוונה כאן לענפים. מפרש "מצודת דוד": "עלי זית - ענפים כשהם עם העלים". הפסוק האומר, לכאורה, שבני ישראל לא עשו סוכות עורר קושי שהרי לא ייתכן שמכניסת בני ישראל לארץ עד הגלות לא קיימו את הסוכות. "מצודת דוד" נידרש לשאלה זו וכתב: "כי לא עשו – רצה לומר עשו המצוה מן המובחר אשר לא עשו כן מימי ישוע בן נון והוא הפוך כמו כי לא עשו בני ישראל כן מימי וכו' עד היום ההוא". י. פליקס (טבע וארץ בתנ"ך, עמ' 377-381) הציע פירוש המאיר את דברי "מצודת דוד". אחת מתוצאות כיבוש יהושע, חלוקת הארץ ויישובה היתה חיסול היערות הזמינים לנטילת עצים לבניית סוכות גדולות ונאות וסיכוכן. בפרק הזמן שבין חורבן הבית לימי נחמיה עלו מחדש היערות במקום שטחי החקלאות ומהם נטלו לבניית הסוכות המהודרות. לפחות עץ השמן הוא אכן אילן סרק הגדל מאליו ביערות. כותב "מצודת דוד": "עץ שמן - הוא מין אילן סרק".

במשנה אנו פוגשים את עץ השמן כאחד מהעצים שבהם השתמשו להכנת האבוקות שבעזרתן הודיעו על קידוש החודש: "כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים, ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה וכו'" (ראש השנה, פ"ב מ"ג). לכאורה ניתן ללמוד ממשנה זו שעצי השמן היו גבוהים בדומה לעצי הארז אך לאמיתו של דבר ייתכן והכלונסאות הוכנו מעצי הארז בלבד ואילו שאר המרכיבים המנויים במשנה שימשו להכנת האבוקה עצמה. באופן זה אני מבין את דבריו של רע"ב: "וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן - כל אלו מרבים שלהבת". הקנים, ענפי עצי השמן נקשרו בעזרת נעורת של פשתן בראשי הכלונסאות וכך ניתן היה להניף את השלהבות. הסבר זה איננו עולה בקנה אחד עם גרסת הערוך (ערך "ארן") הגורס במקום "ארוכין" "אורנים".

לענפים של עץ השמן היה תפקיד כאחד מ"עצי המערכה" כאמור במשנה (מעילה, פ"ב מ"ג): "החלו מעלין בגזרין לסדר אש המערכה. וכי כל העצים כשרים למערכה? הין, כל העצים כשרים למערכה, חוץ משל זית ושל גפן, אבל באלו רגילין, במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן". עבור עצי המערכה לא ניתן היה להשתמש בקורות העץ אלא רק בענפיו ("מורביות"). על מבנה עץ השמן נוכל ללמוד מדברי רבי יהודה המונה אותו בין הארזים: "אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ - שמן, וברוש" (ראש השנה, כג ע"א). בגמרא מופיעות מסורות נוספות למספר מיני הארזים אך לפחות על פי מניין זה מסתבר שהארזים הוא שם כולל לעצי סרק מחטניים ירוקי עד.
 

לזיהוי עץ השמן

לפני שאפתח בהצגת הזיהויים השונים לעץ השמן אצטט את דבריו של ה"מפרש" (תמיד, כט ע"א): "עצי שמן – עצים שדולקין כמו נר". לכאורה עולה מדבריו שעץ שמן איננו שמו של מין ספציפי אלא מאפיין המתאר את כל העצים הכשרים למערכה ואכן, כך הבין בדבריו הפירוש הראשון במהדורת "שוטנשטיין". גישה זו אפשרית רק אם נגרוס בד"ה זה "עצי שמן" שהרי במשנה עצמה הגרסה היא "עץ שמן" ועל פי גרסה זו בוודאי מדובר בשמו של מין ספציפי בדומה לתאנה ולאגוז.

זיהויים דחויים

א. יצהרון מכסיף. יש בין החוקרים שזיהו את עץ השמן כמין יצהרון מכסיף (בעבר הוא נקרא עץ השמן המכסיף =Eleagnus angustifolia). זיהוי זה נראה לא סביר לאור כך שקרוב לוודאי שעץ זה הובא ארצה רק בתקופה הצלבנית ובכל מקרה הוא איננו בולט בין עצי הבר של ארץ ישראל. מניחים שהפרטים המצויים בארץ הם פליטי תרבות. קוטר גזע העץ קטן יחסית וקשה להניח שניתן היה להשתמש בו כעץ לבנייה.

ב. בתרגום יונתן למלכים על הפסוק המתאר את בניית דלתות ההיכל מזוהה עץ השמן עם הזית. בעקבותיו הלך גם רש"י (מלכים, שם): "עצי שמן - דאעי זיתא". קשה לקבל את זיהוי זה שהרי שבספר נחמיה הוזכרו יחד גם עץ השמן וגם הזית. גם בן סירא (נ י"ב) מפריד בן שני המינים. בתאור הכהן הגדול הוא כותב: "כעץ זית מלא גרגר, וכעץ שמן מרוה ענף". כך כותב הרד"ק (ישעיהו, שם): "עץ שמן ... וכן תרגם יונתן אעין דמשחא, ולא נוכל לומר כי הוא עץ זית כי בעזרא זוכר אותם בשנים והביאו עלי זית ועלי עץ שמן". במלכים (שם) הוא כותב: "... כי הנה מצאנו בעזרא שאמר צאו ההרה והביאו עלי זית ועלי עץ שמן נמצא עץ שמן אינו עץ זית וכו'".

טעם נוסף לדחיית זיהוי זה הוא מבנה גזעי עצי זית מבוגרים משום שבשלב זה הם חלולים ולכן קשה להניח שניתן היה להכין מהם את דלתות ההיכל. מהפירושים לפסוקים בספר מלכים משתמע שלעץ הזית היה חסרון נוסף והוא היותו עץ פרי. בסוגייתנו אנו לומדים שגפן ועץ זית נאסרו לשמש כעצי מערכה ואם כן מטעם זה לא היה מקום להכין את הדלתות מזית. ברוח זו מפרש הרד"ק (מלכים, שם): "עצי שמן - תרגומו אעי דזיתא. ואין לשאול איך שחת מעצי מאכל לצורך מלאכה, יש לומר כי כרת הזיתים הזקנים שאינם עושים פירות, וכן בעצי מערכה שהיה בהן מעצי תאנה ועצי דקל ארז"ל מאותן שאינן עושים פירות וכו'". לגבי הזית ברור שלאחר התייבשותו אין הוא ראוי לשמש כעץ בניין כך שהשימוש בעצים זקנים לא פותר את הבעיה. מסיבה זו הרלב"ג (מלכים, שם) אכן מזהה באופן שונה: "ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן - הנה עשה צורת כרובים מעץ שמן והוא ממיני הארזים והוא קד"י בלע"ז או פי"ן ויש ממנו שאינו עושה פירות. ואולי מזה המין עשה זה או שלחו לו חירם ולא השחית שלמה בזה עץ מאכל. גם יתכן שיהיה זה אחר שיבש האילן וכו'". 
 

    
תמונה 1. יצהרון מכסיף   תמונה 2. יצהרון מכסיף - פריחה

 

    
תמונה 3. יצהרון מכסיף - מראה כללי
 
  תמונה 4.  זית  - ניתן לראות את המבנה הלא רגולרי של הגזע כבר בשלבים מוקדמים יחסית של חיי העץ.

 

עץ השמן – אורן ירושלים

חלק מהמפרשים מזהים את עץ השמן עם אחד ממיני האורנים. למשל ברד"ק (ישעיהו, שם) אנו מוצאים: "עץ שמן - הוא העץ שקורין בלע"ז פי"ן (שם הסוג אורן הוא pinus) והוא עצי שמן והשמן שיוצא ממנו היא הזפת וכו'". רע"ב (תמיד, פ"ב מ"ג) מפרש בפירושו השני שבערבית עץ השמן נקרא צינובו"ר (שם זה נשמר בערבית בת זמננו). הוא מוסיף שלמרות שעץ זה הוא עץ מאכל (זרעי הצנובר נחשבים למאכל יוקרתי) "אין בו צורך כמו בגפן וזית, הלכך לא אסרוהו משום ישובה של ארץ ישראל כדרך שאסרו הגפן והזית".

לדעת החוקרים הכוונה לאורן ירושלים (י. פליקס סבר ששם זה מוטעה והשם "אורן" שמור למין ער אציל) משום שהוא העץ הנפוץ ביותר מבין המחטניים בארץ ישראל. קשה לקבוע האם רע"ב סבר שעץ השמן הוא אורן הצנובר ולכן תיארו כעץ נושא פירות ש"אין בו צורך" משום שיבולו מצומצם או שכוונתו לאורן ירושלים שזרעיו קטנים ביותר וכמעט חסרי ערך ואילו אורן הצנובר נחשב כעץ נושא פירות ומשום יישוב א"י אין לכורתו. יש להעיר שעדיין אין בטחון שאכן גם אורן הצנובר גדל בארץ בתקופות אלו.

מקור זיהוי זה הוא בירושלמי (ראש השנה, פ"ב נח טור א /ה"ב) העוסק באופן הכנת האבוקות להודעת קידוש החודש: "מהו עצי שמן? דדנין". הדדינון זוהה עם הלכש שמוזכר במשנה בשבת (פ"ב מ"א): "במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך וכו'". ובירושלמי (שם, ב דף ד טור ג /ה"א) אנו מוצאים: "במה מדליקין ובמה אין מדליקין כו' לא בלכש רבי חייא בר בא אמר לוגשא, רבי אחא בשם רבי לייא דדינון. אמרין היא הדא היא הדא". מפרש הרמב"ם בפיהמ"ש (שם): "לכש, הצמר המתהוה בעצי הארז". לדעת י. פליקס הכוונה ל"צמר יערות" שהוכן מסיבי מחטי אורן ירושלים אך לפי המפרשים נראה שהכוונה לצמר הנמצא בין גזע העץ והקליפה. ביוונית dadinon פירושו "של האורן". יהודי כורדיסטאן דוברי ארמית קוראים לאחד ממיני האורן בשם "אעא דמשחא" שמשמעותו "עץ השמן". שם זה נובע מכך שניתן להפיק ממין אורן זה כמות גדולה של שמן-עץ ששימש כעטרן ("זפת" בלשון מפרשי "עץ שמן" במקרא).

אמנם בבבלי (בבא בתרא, פ ע"ב) מזוהה עץ השמן כ"אפרסמא" שהוא האפרסמון אך הרשב"ם מפרש שם: "אפרסמא - שף שממנו עושין הזפת כן נראה בעיני". ה"שף" הוא sap כלומר אשוח שאף הוא אחד ממיני המחטניים. מאידך גיסא קשה להניח שעץ השמן הוא האפרסמון (על האפרסמון ראו במאמר "באפרסמא דכיא") משום שמדובר בשיח או עץ קטן שאיננו ראוי לבנייה. את שמן האפרסמון היקר הפיקו גם מהענפים ולכן לא ייתכן שהשתמשו בהם כעצי מערכה. בכמה מהראשונים אנו מוצאים תשובה חלקית לשאלה. מקשה התוס' (ראש השנה, כג ע"א): "עץ שמן אפרסמון - והא דכתיב (מלכים א ו) ויעש כרובים עצי שמן ומתרגמינן אעי דזיתא, תרי גווני עץ שמן. דאפרסמון לאו עץ זית הוא דכתיב בעזרא (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (פ"ב משנה ג) עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר". לדעת ראשונים אלו קיים מין נוסף של עץ שמן והוא האפרסמון שהרי גם ממנו ניתן להפיק שמן – שמן האפרסמון. עדיין נותר קושי שהרי ראשונים אלו מזהים את עץ השמן עם הזית ולא עם האורן.

זיהוי עץ השמן כאורן ירושלים מאפשר להבין כיצד ניתן היה להשתמש בו לגילוף הכרובים ובניית דלתות ההיכל. גם בימינו משמש האורן כעץ בנייה חשוב. העץ ירוק עד ולכן יכול לשמש כסמל להפרחת השממה. גזעו הישר וגובהו מצדיקים את הכללתו ברשימת מיני הארזים. מאורן ירושלים הפיקו עטרן ("זפת") משובח. עץ השמן שימש כעץ מערכה מקובל משום שעצי האורן היו נפוצים בארץ וצמיחתם מהירה. לצורך המערכה השתמשו בענפיו הצדדיים כלומר ב"מורביות" ואילו בגזעים ניתן היה להשתמש לצרכי קירוי, בנייה ועוד. 




תמונה 5. יער אורן ירושלים 


 

רשימת מקורות:

יהודה פליקס, עצי בשמים יער ונוי – צמחי התנ"ך וחז"ל, עמ' 195-199. 

לעיון נוסף:

באתר צמח השדה: "יצהרון מכסיף"
                              "אורן ירושלים"
                              "אורן הצנובר"                        

 

 
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר