סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "לצדדין קתני"; "תרוץ דחוק"

מעילה ט ע"א


אמר רב הונא אמר רב: מיצוי חטאת העוף - אינו מעכב; דתני רב: הוזה דמה. רב אדא בר אהבה אמר רב: מיצוי חטאת העוף - מעכב, ותני רב: מיצה דמה. תא שמע: +ויקרא ה'+ והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח [חטאת היא] בשלמא לרב אדא בר אהבה - היינו דכתיב והנשאר בדם ימצה חטאת היא, אלא לרב הונא מאי והנשאר? כדתניא דבי ר' ישמעאל: שאם נשאר; ומאי +ויקרא ה'+ חטאת היא? ארישא. א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: אלא מעתה, גבי מנחה דכתיב +ויקרא ב'+ והנותרת, הכי נמי שאם ניתותר? וכי תימא ה"נ,
והתניא: +ויקרא ב'+ מסלתה ומשמנה על כל לבונתה - פרט שחסרה סלתה, וחסרה שמנה, וחסרה לבונתה! אמרי: התם כתיב והנותרת - קרא יתירא כתיב.
מתיב אבוה דשמואל (ור' אבין) לרב הונא: אחד חטאת העוף ואחד עולת העוף שמלקן ומיצה דמן חוץ למקומן - פסול ואין בו כרת, חוץ לזמנן - פיגול וחייבין עליו כרת קתני מיהת מיצה דמן!

הוא מותיב לה, והוא מפרק לה: לצדדין קתני. גופא, תנא דבי רבי ישמעאל: שאם נשאר בדם, והא תנא דבי רבי ישמעאל התם: שיריים מעכבין; ואמר רב פפא: מיצוי חטאת העוף איכא בינייהו! תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל.

 

 


1.
כסף משנה הלכות מעשה הקרבנות פרק ז הלכה ז:

ומ"ש ומיצוי חטאת העוף מעכב. משנה שם [בזבחים] מיצה דם הגוף פסולה ובפרק ב' דמעילה (דף ח' ט') איפילגו אמוראי במילתא ולמ"ד אינו מעכב אותבוהו כמה אמוראי ושנינהו שנויי דחיקי [= ותרצו תרוצים דחוקים] ולא סמכינן עלייהו. ומ"ש ואין למזבח בה אלא דמה וכו'. משנה בפ' קדשי הקדשים (דף ס"ד):


ה"כסף משנה" מסביר מדוע הרמב"ם פסק כרב אדא [אין כלל ברור ביחס להכרעה בין רב הונא לרבי אבא בר אהבה]. הוא טוען שהגמרא מקשה על רב הונא והתרוצים "דחיקי", כלומר לא משכנעים, ולכן דעת רב הונא נדחית. חשוב לדעת מהי ההגדרה של תרוץ שמוגדר "דחוק".

2.
במסכת חולין דף טז על תרוצו של רב זביד אומר רש"י: "לא תוקמה בשינויא דחיקא". משמע מרש"י שתרוץ מסוג של "לצדדין קתני" נחשב בתרוץ "דחוק".

3.
לפי זה יוצא, שהגמרא בסוגייתנו הקשתה על רב הונא מ"סתם משנה" ויישבה על ידי תרוץ של "לצדדין קתני", ורש"י [שהבאנו לעיל] טוען שתרוץ מסוג זה נחשב "דחוק". לפי זה ברורים דברי ה"כסף משנה" מדוע הרמב"ם פסק כרב אדא ולא כרב הונא.

4.
ונוסיף הערה: בסוף הסוגיה הגמרא תולה את מחלוקת רב הונא ורב אדא במחלוקת תנאים אליבא ד"תנא דברי רבי ישמעאל". לפי זה חוזרת השאלה מדוע בכל זאת הרמב"ם פסק דווקא כרב אדא בשם רב?

5.
ונראה לומר: הבהרנו שעל רב הונא היתה קושיה מ"סתם משנה", ואילו מחלוקת התנאים היא בברייתא של רבי ישמעאל, ובפשטות מקור מ"סתם משנה" חזק יותר, ולכן ההלכה נקבעת לפיה [ובצירוף דברינו לעיל שתרוץ דברי המשנה אליבא דרב הונא הוא "דחיקי" – כדברי ה"כסף משנה"].

6.
יש מחלוקת פרשנים האם "תנא דברי רבי ישמעאל" משמעותו, שמדובר ברבי ישמעאל עצמו, או בחכמים מבית מדרשו. דברינו לעיל יהיו יותר פשוטים אם נניח שכאן מדובר בחכמים שונים מבית מדרשו של רבי ישמעאל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר