מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

מלחמה בטרור בשבת

מה ניתן לעשות בשבת, על מנת למנוע פגיעות בנפש וברכוש, מצד מחבלים וארגוני טרור? בתוספתא (עירובין ג, ה; עירובין מה ע"א) נאמר: "גוים שבאו על עיירות ישראל יוצאין עליהן בזיין ומחללין עליהן את השבת. אימתי? בזמן שבאו על עסקי נפשות. לא באו על עסקי נפשות, אין יוצאין עליהן בזיין, ואין מחללין עליהן את השבת. באו לעיירות הסמוכות לספר אפילו ליטול את התבן ואפילו ליטול את הפת, יוצאין עליהן בזיין, ומחללין עליהן את השבת". אין מדובר במלחמה יזומה מצידנו, אלא על תוקפנות של אויבים.

מהי עיר ספר? רבנו חננאל (כאן) מסביר: "ספר- עיר הסמוכה לשפת הים". נראה שזאת משום שהים הפתוח הוא מקום שקשה להגן עליו מפני אויבים. לפיו, ערי החוף במדינת ישראל הם ערי ספר (!). רש"י (ד"ה ספר) מסביר שעיר ספר היא: "עיר שמבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות". מותר לחלל שבת אף לשם הצלת רכוש: "שמא ילכדוה ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם". בגמרא מדגים רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן, עיר שהיא ספר: "ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא. ותרגומא – נהרדעא". ואכן כך היתה נהרדעא לפי רש"י (ד"ה נהרדעא): "סמוכה לנכרים מצד אחד, ולעיירות שיושבין בהן בני גולה מצד שני".

הרב שלמה גורן (יום הזכרון לפטירתו יחול בכ"ד בחשון), כתב (תרומת הגורן עמ' 182-184) שמסוגייתנו יש ללמוד ששיש לחלל שבת אף לשם הצלת רכוש גם כשהטרור הוא במרכז הארץ, ולא רק בגבולות או מחוף הים: "דרש רבי דוסתאי דמן בירי: מאי דכתיב: 'ויגידו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שוסים את הגרנות' (שמואל א כג, א). תנא: קעילה עיר הסמוכה לספר היתה, והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש. דכתיב 'והמה שוסים את הגרנות'". לא כתוב בפסוקים שזה היה בשבת, אך הרשב"א (ד"ה ותנא קעילה) מסביר שמכך שהמקרא מדגיש שדוד יצא להלחם על רכוש, נראה שזה היה בשבת. קעילה היא במרכז שבט יהודה בדרום הר חברון, והיא איננה עיר גבול. מכאן בסיס ההיתר לנקיטת פעולות ביטחוניות והגנתיות אחרות בשבת כנגד פעילות חבלנית עוינת (פח"ע), גם במרכז הארץ ולא רק בגבולות.