סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

איקבע איסורא

כריתות יח ע"א

 
"אמר רב נחמן: מאי טעמא דרב? קסבר: שתי חתיכות איקבע איסורא".

צריך ביאור מהי משמעות "איקבע איסורא" ומהי הסברה שרק בכך עבר על איסור החייב בקרבן. מה גם שלרמב"ם בלא איקבע איסורא אין איסור תורה כלל.

אלא שבעניינים רבים קיים הכלל "אחזוקי ריעותא לא מחזקינן" (מסכת חולין דף נו ע"ב). או "דחזינן - מחזקינן, דלא חזינן - לא מחזקינן" (מסכת מכות דף כג ע"ב).
אין חוששים לאיסור אלא אם כן יש "רגליים לדבר" שהוא אכן קיים, או שקיימת סיבה טובה לחשוש לו.
כך הם גם המושגים "דררא דממונא" ו"דררא דטומאה".
קרוב לזה הכלל "כאן נמצאו וכאן היו" (כתובות דף עה ע"ב) – אין להסתפק שמא קרה מאורע לדבר, כבר בהיותו במקום זה, למרות שבמקום אחר נתגלה שהמאורע קרה בזמן כלשהו.

על פי זה מבוארים דברי הרמב"ם שדין איקבע איסורא קיים גם כאשר עד אחד אומר שאכל איסור ועד אחר מכחישו. וכן באופן שודאי אכל איסור, אלא שאין ידוע אם אכל כשיעור. גם באופנים אלו קיימת סיבה מציאותית להסתפק באיסור, וכבר לא ניתן להתעלם מהחשש.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר