מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
קליפה וגרעין - לערלה ולברכה
השבוע חל ט"ו בשבט, ראש השנה לאילן. סיום שנות הערלה, ותחילת שנת נטע רבעי היא בתאריך זה. נתמקד בהלכה בהלכות ערלה והשלכתה על הלכות ברכות. בגמ' (פסחים כו ע"ב) נאמר שקליפות פרי, כגון קליפות אגוז ורימון, נחשבות כפרי עצמו, לענין ערלה, ועל כן אין להסיק בהם תנור. מקור הדין הוא במשנה (ערלה א,ח): "קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים והגרעינים אסורים בערלה". טעם איסור ערלה לדברי הרמב"ן (ויקרא יט, כג):
"לכבד את ה' מראשית כל תבואתנו מפרי העץ ותבואת הכרם ולא נאכל מהם עד שנביא כל פרי שנה אחת הלולים לה'. ...והמצוה הזאת דומה למצות הבכורים".
ראשונים נחלקו, האם החלת דין ערלה על הגרעין והקליפה, משליכה גם על ברכתו. התוס' (ברכות לו ע"ב ד"ה קליפי) מסביר שהקליפה והגרעין הם חלק מהפרי, ויש לברך על אכילת גרעיני פירות, בורא פרי העץ. הרשב"א (שם) חולק, וסובר שגרעינים וקליפות חייבים בשל דרשת הגמ' שם: "וערלתם ערלתו את פריו" (ויקרא יט, כג)- את הטפל לפריו, ועל כן יש להפריד בין הלכות ערלה, להלכות ברכות. מסקנתו היא, שגרעינים של פירות שהם מרים לא מברך עליהם כלל, שהרי לא נטעו את העץ על מנת לאכול את הגרעינים, ואם ממתקים את הגרעינים בעת קלייתם, מברך עליהם שהכל.
ההשלכה המעשית היא ביחס לברכה על גרעינים של מיני אדמה שאינם חייבים בערלה, כגון גרעיני דלעת או אבטיח. לדעת התוס' ברכתם כמינם, דהיינו בורא פרי האדמה, ולדעת הרשב"א ברכתם שהכל. אמנם, גרעיני חמניות, שהם עצמם הפרי, ברכתם אדמה. כך פסק להלכה הרב עובדיה יוסף: "אף שנהגו העם לברך על גרעיני דלעת ועל גרעיני אבטיח ומילון ברכת שהכל, הרוצה לברך עליהם לכתחילה בורא פרי האדמה, כדעת רוב הראשונים ומרן השולחן ערוך, הרשות בידו, ואין בזה חשש כלל משום ספק ברכות להקל. ועל הגרעינים של חמניות יש להורות לברך עליהם בורא פרי האדמה" (שו"ת יביע אומר חלק ז, או"ח סימן לא).
