מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

קרבן פסח וחגיגתו האם דוחה שבת?

כשי"ד בניסן חל בשבת, מקריבים בו קרבן פסח. זאת לימד הלל הזקן, בראותו את קרבן הפסח כקרבן צבור. העיקרון הוא שקרבן שזמנו קבוע, כמו רוב קרבנות הציבור, דוחים את השבת. בני בתירא שהסתפקו ביחס לקרבן פסח, מינו בשל כך את הלל כנשיא במקומם (תוספתא פסחים ד, יג-יד; ירושלמי פסחים ו, א; בבלי פסחים סו ע"א). הלל אף טען שגם החגיגה הבאה עם הפסח דוחה שבת, וכך גם קרבן העומר (ירושלמי שם). יהודה בן דורתאי ובנו, התרחקו מירושלים כדי שלא להתחייב בקרבן פסח שחל בשבת, מאחר שדעתם כהלל, שיש להקריב חגיגה הבאה עם הפסח גם בשבת (פסחים ע ע"ב).

מה פשר אי הבהירות ביחס לקרבן פסח והחגיגה שעמו, אם הם דוחים שבת או לא? אופיו של קרבן פסח, הוא בחלוקת עם ישראל לקבוצות- משפחות או שכונות, והם מקריבים קרבן שקבוע לו זמן, כמו קרבן ציבור. קרבן הפסח הוא ביטוי למעבר בני ישראל מפרטים לאומה, ומדי שנה בליל הפסח משחזרים זאת. כך כתב הראי"ה קוק: "הופעת הקדושה המקשרת את הכח הלאומי הכללי של כנסת ישראל להיות כאיש אחד ממש, עד שקרבן היחיד של כל אחד נחשב כקרבן ציבור, זהו הענין המתגלה בפסח" (עולת ראיה א, עמ' קעח-קעט). לדעתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור (שו"ת באר יצחק, חלק א סימן יד, ב), לבני בתירא היה ברור שקרבן פסח הוא קרבן ציבור, אך בשל ההבלטה של המעבר מיחיד לציבור, הספק היה בשל המספר הקטן של יהודים שנמצאים בשלהי הבית השני בארץ, האם הם נחשבים כציבור, או שיושבי ארץ ישראל, גם אם הם מעטים, הם נחשבים תמיד כציבור? הלל, העולה החדש מבבל, מחדש ומוכיח שוב, שיושבי הארץ הם הציבור, ועל כן קרבן פסח, החגיגה הבאה עם הפסח דוחים שבת. קצירת העומר והקרבתו דוחים שבת, ללמד שאף לחקלאות הארץ-ישראלית יש מימד ציבורי (הרחבה במאמרי: "קרבן פסח שחל בשבת", מעלין בקדש, יא [אדר תשס"ו], עמ' 152-139).