![]() |
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
פיטום הקטרת, הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה - כלך החלבנה
ת"ר: פיטום הקטרת, הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים של שבעים מנה, מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה, הקושט שנים עשר, קילופה שלשה, וקנמון תשעה, בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא קבין תלתא, אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיוריין עתיק, מלח סדומית רובע, מעלה עשן כל שהוא; ר' נתן אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה. חיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה. רבי שמעון אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. בורית כרשינה ששפין בה את הציפורן, כדי שתהא נאה. יין קפריסין ששורין בו את הציפורן, כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש" (כריתות, ו ע"א).
פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים]: פיטום (רקיחת) הקטרת כיצד? הצרי, והציפורן, והחלבנה, והלבונה כל אחד מהם משקל שבעים של שבעים מנה (מאה דינר). מור, וקציעה, שיבולת נרד, וכרכום משקל ששה עשר של ששה עשר מנה. הקושט שנים עשר מנה, קילופה שלשה, וקנמון תשעה. בורית כרשינה תשעה קבין, יין קפריסין סאין תלתא קבין תלתא [שלושה סאים ועוד שלושה קבים, חצי סאה]. אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיוריין עתיק [יין לבן ישן]. מלח סדומית מביאים רובע הקב. מעלה עשן, שהוא עשב שגורם שייתמר עשן הקטורת יפה כל שהוא. ר' נתן אומר: אף כיפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש בקטורת פסלה, שנאמר: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'". ואם חיסר אחת מכל סממניה, והקטירה חייב מיתה. ר' שמעון אומר: הצרי שהוזכר לעיל אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף, ולא עץ הקטף עצמו! ועוד, בורית כרשינה שהוזכרה, אינה חלק מהסממנים, אלא ששפין (משפשפים) בה את הציפורן כדי שתהא נאה. וכן יין קפריסין שהוזכר הוא זה ששורין בו את הציפורן כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה לצורך זה, אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש מפני הכבוד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). זיהוי החלבנה כ"גלבנא"
החלבנה היא שרף צמיג בעל ריח לא נעים המופק מכמה מיני כלך (1) הנפוצים באירן, אפגניסטן ובטורקיה. המינים העיקריים הם כלך החלבנה ו- Ferula rubricaulis הגדלים בצפיפות על מדרונות ההרים באזורי תפוצתם. החלבנה מופרשת מבסיסי העלים וצוואר השורש של הצמח בצורת גושים שקופים למחצה או לעיתים כטיפות נפרדות בצבע חום בהיר, צהבהב או צהוב ירקרק. לחלבנה טעם מריר בעל ריח "ירוק (2)" חזק (טרפנטין) עם מעט ריח מושק. על מנת להגביר את הפרשת השרף נוהגים לבצע חתכים בשורש הצמח. לפני התקשות טיפות השרף הן בעלות גוון לבן-חלבי וייתכן ומכאן נובע השם חלבנה. גם משמעות השם הלטיני Galbanum היא חלב או גוון חלבי לבן.
|
![]() |
![]() |
|
תמונה 3. ליקוידאמבר מזרחי |
תמונה 4. ליקוידאמבר מזרחי צילם: Aroche |
(1) הכלך הוא סוג במשפחת הסוככיים. על אחד מהמינים שגם הוא בעל שרף חריף כתבתי במאמר "הלעיטה חלתית טריפה". בארץ נפוץ המין כלך מצוי (תמונה 2).
(2) משפחת בשמים בעלי ריח "עלים ירוקים".
(3) על פי י. פליקס, עולם הצומח המקראי, עמ' 276.
(4) שם.
רבי אברהם פורטלאונה, שלטי הגיבורים בהוצאת "כולל בית הבחירה", מכון שלמה אומן ומכון ירושלים. פרק פ"א.
ז. עמר, "ספר הקטורת", עמ' 82-85.
כלך מצוי באתר "צמח השדה"
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.