סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 768

 

"מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה"

כריתות ט ע"א


בראב"ד תזריע (ד.) הוכיח משמעתין דעד מתן תורה היה לישראל דין בן נח, דאל"כ מה זה עניין הכנסה לברית, הלא כבר מאברהם ואילך היו ישראלים, [ועיין בזה בבית האוצר (מערכת א' אות א-ה)]. והנה בתורת משה על התורה ממרן החת"ס פרשת בהעלותך ד"ה חובב, כתב וז"ל: חובב בן רעואל המדיני חותן משה, נראה כי צפורה אע"ג שנתגיירה כשנשאה משה, מ"מ קודם מתן תורה לא היה גר שנתגייר כקטן שנולד, רק אחר מ"ת שהיה להם דין ישראל ונתחדשה הלכה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ע"כ עדיין נקראת בת יתרו ובת רעואל אבי אביה, אך אחר מ"ת כשנתגייר יתרו ונעשה הוא כקטן שנולד ופסקה הקירבה שביניהם ואין יורשים עוד מן התורה זה את זו ע"פ הלכה, ואפי' אח מותר לישא אחותו מאמו מן התורה, ושוב לא היה עוד חותן משה, וכל מה שנמצא כתוב עליו חותן משה ר"ל חותנו שהיה כבר, וע"כ הכא תלה החיתון ברעואל שלא נתגייר עדיין והיה מדיני ולא ישראלי ע"כ חובב בן רעואל המדיני דייקא, וזה המדיני הוא חותן משה היינו אבי אשתו ולא חובב, והנה חובב אמר אל ארצי ואל מולדתי אלך, ותשובת מרע"ה והסכמתו נמצא כתוב בפרשת יתרו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו ולא כתיב מולדתו, כי מרע"ה הודיעו כי אין לו מולדתו עוד שהרי הוא כקטן שנולד. ומעתה לפי דברי החת"ס יצא לנו דהא דמבואר בשמעתין דישראל קודם מתן תורה היה להם דין בני נח עד שנכנסו לברית וכו' א"כ לכאורה צ"ל דבמתן תורה נפסק הקירבה שבינהם וכמו בגר שנתגייר לפני מתן תורה, אך באמת לא מצינו כן, דהא בפרשת בהעלותך גבי וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו איש לפתח אהלו, פרש"י למשפחותיו על עסקי משפחות על עריות הנאסרות להם.

אלא דהאמת הוא דיש לחלק בין גוי שלא היה מזרע אברהם יצחק ויעקב ובא לחסות תחת כנפי השכינה, לישראל שהם בני אברהם יצחק ויעקב, שנכנסו לברית במתן תורה, דיש לומר דגוי שעזב את בית אביו ואת עמו ונחלתו, ובא לדבק בישראל ולחסות תחת כנפי השכינה, אם כן בשעת גרותו נפסק לגמרי הקירבה שהיה לו, מחמת שעזב את מה שהיה לו וניתק את עצמו מהם, משא"כ בישראל שכבר היו העם הנבחר בני אברהם יצחק ויעקב, אלא שבמתן תורה עלו ונתעלו מדין בן נח לדין ישראל, ואדרבה זכות אבות גרם להם להתעלות אם כן אין כאן דין של קטן שנולד, ואין כאן ענין של הפסקת הקירבה ואתי שפיר דברי החת"ס.

(יד כהן)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר