סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 768
"לא נתענה בו [ביו"כ] ועשה בו מלאכה ולא קראו מקרא קדש"
כריתות ז ע"א
"וקראו מקרא קדש" - פירש רש"י בתיקון סדר התפילה.
בתו"י ד"ה וקראו מקרא, פירש בכסות נקיה, וכ"כ רש"י בפירושו עה"ת שמות (י"ב, ט"ז) בשם המכילתא, וז"ל: מקרא קדש, מקרא שם דבר, קרא אותו קדש לאכילה ושתיה וכסות, ובויקרא (כ"ג, ל"ה) פירש מקרא קדש, ביוה"כ קדשיהו בכסות נקיה ובתפילה, ובשאר ימים טובים במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ובתפילה, (והנה כוונת רש"י במש"כ ובתפילה, יש לפרש בב' אופנים, או כמו שנביא לקמן מדברי רש"י שבועות, או כמו שנביא לקמן מדברי הרמב"ן). והנה ברש"י שבועות (י"ג ע"א) ד"ה לא קראו, כתב לא קבלו בברכותיו לומר מקדש ישראל ויוה"כ, וכ"כ כתב ברבינו גרשום בשמעתין, קראו מקרא, קידש בברכות ובתפילה, ובריטב"א שבועות שם כתב דלרש"י נלמד דברכת המועדות הוא מן התורה, ובתוס' שם ד"ה לא קראו, הקשה בדברי רש"י דלא אשכחן ברכות ביוה"כ דליהוו דאורייתא, ונראה לר"ת קראו מקרא קדש שמורה שבי"ד קדשוהו, ושובת ממלאכה בשביל קדושת היום, ולא קראו מקרא קודש , היינו שאינו שובת מחמת קדושת היום, אלא מחמת שמתעצל לעשות מלאכה, (או שאין לו מלאכה לעשותה, ריטב"א) ומקור דברי רש"י הם לכאורה מדברי השאילתות פרשת יתרו וז"ל: דמחייבינן דבית ישראל לקדוש ליומא טבא וליומא דשבתא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו וביו"ט כתיב מקרא קודש יהיה לכם ותניא מקרא קודש זה קידוש היום עכ"ל.
וברמב"ן פרשת אמור (כ"ג ע"ב) כתב וז"ל: וטעם מקראי קודש שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו, כי מצוה היא על ישראל להיקבץ בבית האלוקים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפילה והלל, בכסות נקיה ולעשות אותו יום משתה ושמחה, כמו שנאמר בקבלה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם, והנה מקראי קדש מלשון קרואי העדה, ואחרי כן יאכלו הקרואים, וכן על מכון הר ציון ועל מקרואיה המקומות שנקראים שם שיתקבצו בהם קרואי העדה, ולפי דברי הרמב"ן יש לפרש הא דאמרינן לא קראו מקרא קדש, היינו שלא הולך לבית הכנסת להתפלל ביום הקדוש הזה מחמת שהוא מזלזל בקדושת היום.
(יד כהן)
