מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

בגדי לבן

"חמש עבודות הן: תמיד של שחר בבגדי זהב, עבודת היום בבגדי לבן, אילו ואיל העם בבגדי זהב, כף ומחתה בבגדי לבן, תמיד של בין הערבים בבגדי זהב... בגדי לבן שנכנס בהן לפני ולפנים" (יומא לב ע"א- ע"ב). עבודה היום המיוחדת ליום זה: פר של כהן גדול, והקטרת הקטורת בקדש הקדשים. ישנם מעשים שהכהן עושה בבגדי לבן גם בחוץ, ועל כך נחלקו בסוגייתנו: "כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר. אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום. אמר רבי יהודה: אימתי? בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים, אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ, אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי. רבי נחמיה אומר: במה דברים אמורים, בדברים הנעשים בבגדי לבן, בין מבפנים בין מבחוץ, אבל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ, מה שעשה עשוי" (יומא ס ע"א). הדברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ הם: הגרלה, וידוי, שפיכת שירים, וכל מתנות הפרוכת ומזבח הזהב. הקריאה בתורה היא בבגדי לבן.

גם בנות ירושלים היו לובשות בגדי לבן ביום הכיפורים כמו גם בט"ו באב: "אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו" (משנה תענית ד,ח).

מהי המהות המיוחדת של בגדי הלבן? המהר"ל (גבורות ה' פרק עא) מסביר שהלבן הוא ביטוי לזכות ונקיות. ביום כיפור מתקיימת העבודה בבית המקדש שאחד משמותיו מציין תכונה זו: "מפני מה נקרא שמו לבנון? שמלבין עונותיהן של ישראל כשלג, כנאמר (ישעיה א, יח): "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ויקרא רבה [וילנא] א, ב). כשלשון הזהורית הייתה מלבינה, היו הכל שמחים, וידעו הכל שנעשתה מצותו (יומא סז ע"א), ומחוץ למקדש שמחו בבגדי לבן, מאחר שכפרת ישראל היא יום ביטוי לאחדות ולחיבור שבין כנסת ישראל לקב"ה. הרב יששכר מדינוב (בני יששכר-ט"ו באב), מסביר שט"ו באב הוא ארבעים יום לפני יום בריאת העולם, ואז ההכרזה שהעולם נברא בשביל ישראל.