מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

אתרוג לא מורכב

בתורה נאמר שיש ליטול "פרי עץ הדר" (ויקרא כג, מ), ומסורת בידינו היא שזהו האתרוג. האמוראים מתאימים את תכונות האתרוג לאמור בפסוק: "עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג; ...הדר - דבר שדר באילנו משנה לשנה; אל תקרי הדר אלא הדור, שכן בלשון יווני קורין למים הדור, ואיזו היא שגדל על כל מים? הוי אומר זה אתרוג" (סוכה לה ע"א). מגמרא זו למד הראי"ה קוק (עץ הדר, אות מה) שהקבלה והמסורת איזהו האתרוג הכשר למצוה, מלמדים על כך שרק באתרוג בחר ה', ואם מערבים בו מין אחר, הרי הוא פסול. דברים אלה, הם ממכלול טיעונים נגד נטילת אתרוג מורכב למצוה.

תשובות רבות נכתבו ע"י גדולי הפוסקים במהלך הדורות נגד אתרוגים אלה. לפני מאה שנה, בשנת תרס"ז, הוציא הראי"ה קוק ספר שלם בנושא: "עץ הדר- משא ומתן של הלכה על דבר יתרון אתרוגי אחינו איכרי ארץ הקדש תובב"א ופסולן של המורכבים". הטעמים לפסול המורכב: הוא אינו נחשב לאתרוג כלל, נעשתה בו עבירה, הוא אתרוג חסר, בנטילתו עוברים על איסור בל תוסיף, אתרוג אמרה תורה ולא מקצת אתרוג. לספר גם הקדמה רעיונית- אמונית בו מסביר הראי"ה קוק בהרחבה את מעלת מצות ארבעת המינים, בהיותה "מצוה התלויה בגוף מצד עצמן, אבל הן קשורות לארץ ישראל בתוכנן הגלוי" (עץ הדר השלם עמ' ה).

הראי"ה קוק גם פעל וסייע לחקלאים שנטעו אתרוגים לא מורכבים: "ומאד אחפוץ שיזכנו ה' יתברך שיתפשטו יותר ויותר אתרוגי המושבות, שיש תקוה שע"י הרחבתם יתרבו הנוטעים, ויבואו שנים שתוכל ארץ הקדש על ידי אחינו בית ישראל לתן אתרוגים בטוחים לכל ישראל" (אגרות הראיה א עמ' סא).

חפצו- תפילתו של הראי"ה קוק מתממשת לעינינו ממש. ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, ואין לך קץ מגולה מזה (סנהדרין צח ע"א). ארץ ישראל היא היצואנית הגדולה ביותר של אתרוגים בלתי מורכבים לכל העולם היהודי. שווקי ארץ ישראל בכל הערים והישובים, מוצפים ומלאים באתרוגים בלתי מורכבים, נאים ומהודרים.