מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
הנהגות זכר למקדש
"בראשונה היה לולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש" (סוכה מא ע"א) מה החשיבות לעשות "זכר למקדש"? "אמר ר' יוחנן: דאמר קרא "כי אעלה ארכה לך, וממכותיך ארפאך נאם ה', כי נדחה קראו לך, ציון היא דרש אין לה" (ירמיהו ל, יז) מכלל דבעיא דרישה (שם).
האם ישנן מגבלות כלשהן בעת הנהגת זכר למקדש, או שאדרבא, כל הנהגה או תקנה שתעורר את זכרו של המקדש החרב ואת אשר נהג בו בבניינו היא מבורכת ורצויה, ומממשת את קריאתו-דרשתו של ר' יוחנן לדרוש לציון? כך שאל אביי את רבא: "מאי שנא לולב דעבדינן ליה שבעה זכר למקדש, ומאי שנא ערבה דלא עבדינן לה שבעה זכר למקדש"? (סוכה מד ע"א).
עם זאת, בחג הסוכות ישנן איזכורים רבים למקדש. נטילת לולב כל שבעה, הקפת בימת בית הכנסת בארבעה מינים, חביטת ערבה ביום השביעי, ומנהג מאוחר יותר - זכר לשמחת בית השואבה, ומנהג חדש עוד יותר, כבן ששים ואחת שנה, מעמד זכר להקהל, בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה.
הנהגות 'זכר למקדש' היא מנוף חינוכי – ערכי, לזכור את שהיה במקדש, ולבטא בכך שאיפה לבנינו המחודש. כך הסביר הראי"ה קוק:
הנה עיני קדשם של חז"ל, אשר היו בעת גלות ישראל מעל אדמתו, מראשית צפו מדאגה בדבר , פן יאמר עם ה', כי אחרי אשר לא עת לקיים לנו העת הזאת את החוקים התלויים במקדש ובארץ מה בצע בלימודם, ויזניחו את החלק הנכבד הזה שישועתנו בו תלויה, מהביאו לידי המעשה המיוחד לו. על כן קבעו 'זכר למקדש'. ...מזה נקח מוסר, כי אלה הזכרונות האחדים למקדש, לא ללמד על עצמם יצאו, כי אם ללמד על הכלל כולו יצאו, לזרז רוח נבונינו ושוקדי דלתי תורתנו, לשוב משמרת הקדש בתלמוד כל עניני המקדש והקודש, ובזה נתן יד לעזרת עמנו, ונפתח פתח תקוה לישועת ה' לנו (שו"ת משפט כהן, הקדמה, עמ' טז).
