מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

יום טוב שני של גלויות

בעקבות דיון במעמדה של ביצה שנולדה ביום טוב ראשון האם היא מותרת או אסורה ביום טוב שני של גלויות, שואלת הגמרא, מדוע גם כיום שאנו קובעים את מנין החודשים והשנים ע"פ החשבון, בכל זאת בחו"ל עושים שני ימים טובים? ומשיבה: "משום דשלחו מתם (=מארץ ישראל): הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם, זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי" (ביצה ד ע"ב). רש"י מסביר: שיש חשש שיהיו גזרות על ישראל שלא יתעסקו בתורה, וישתכח סוד העיבור, והדבר עלול להביא לידי כך, שהחודש לא יקבע ביום הנכון, וממילא גם החג שבאותו חודש לא יחול בתאריך הנכון, ועלולה להיות תקלה חמורה כמו אכילת חמץ בפסח. רב סעדיה גאון כותב שאין כל ספק בדבר מעיקר הדין "אלא הקב"ה ציוה את משה עבדו והוא אמר לישראל, כי בארץ יהיה להם יום אחד, ובחוצה לארץ שני ימים, וכן היה מעולם" (אוצר הגאונים ביצה עמ' 3).

מהם גבולות ארץ ישראל לענין יום טוב שני? מדברי רס"ג ניתן להסיק שאילו גבולות כיבוש ראשון מימות יהושע בן נון. או שגבולות ארץ ישראל לענין יום טוב שני של גלויות הם גבולות ההבטחה, אלא שזה נהג בפועל מימות יהושע ואחריו בימי הנביאים. לפי הרמב"ם (הל' קידוש החודש ה, ט-יב) הגבולות הם מימות בית שני, ועל פי קצה גבול הגעתם של שלוחי בית הדין המודיעים לקהילות השונות שבארץ ישראל מתי ראש חודש. המחלוקת היא האם הגבולות הם על בסיס ההתיישבות בפועל, או על בסיס גבולות הארץ המובטחת, מבלי קשר להתיישבות בפועל.

בין כך ובין כך, מדוע בחו"ל עושים יומים? הראי"ה קוק (אגרות הראיה ב עמ' רצה) כותב: "הפשטות הענוגה של ארץ חיים בחולייתה (=בחיי החולין שבה), שרעננות של טבעיות קדש מתרשמת בה, ביום חול אשר ההכרח של הגלות גורם לו שיעוטר בהדרת קדש, כדי שעל ידה יפוג קצת הרושם הגס של החול המגושם שבאדמה הטמאה ויתקרב תוכן המועד לקדש הזמן שמקורו בבית חיינו ארץ חיים ארץ חמדת עולמים".