סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

חינוך ילדים בעת קריאת המגילה


קטן יכול להיות אחד מן הקרואים לתורה ולקרוא אותה לציבור וכן לתרגם, אך איננו יכול להוציא את הרבים בקריאת שמע, ולעבור לפני התיבה (מגילה כד ע"א). התוס' (ד"ה אבל), כותב שגם ר' יהודה הסובר שקטן יכול להוציא את הרבים ידי חובת מגילה, מודה שבקריאת שמע איננו יכול: "במגילה יש להקל, לפי שטף ונשים היו בספק דלהרוג ולהשמיד, לפיכך עשאו רבי יהודה כגדול". אכן בתוספתא (מגילה ב, ח), מעידים ר' יהודה ורבי שקראו בקטנותם לפני גדולים מהם. ו"מיכן והילך נהגו הרבים לקרותה בבית הכנסת". ר' יהודה הוא זה שעורר את הצורך לחנך את הקטנים למצות מגילה מאחר שגם הקטנים היו בכלל הגזרה. לדעתו, קטן יכול להוציא גדול, אלא דעתו לא התקבלה, אך הנהיגו שיביאו קטנים למקרא מגילה, וכפי שמסופר בתלמוד ירושלמי (מגילה ב, ה), בעקבות התוספתא: "בר קפרא אמר: צריך לקרותה לפני נשים ולפני קטנים שאף אותם היו בספק. ר' יהושע בן לוי עשה כן. היה מכנס את בניו ובני ביתו וקורא בפניהם" (מתורגם).

הלבוש (סי' תרפט סעיף ג), כותב שיש להביא קטנים וקטנות לשמוע מגילה לחנכם במצות פרסומי ניסא: "ומטעם זה נוהגים לקרוא ארבעה פסוקים בקול רם: איש יהודי, ומרדכי יצא, ליהודים, כי מרדכי. שהם עיקר התחלת הנס וסופו, כדי לחנכם". במקורות קדמונים (סידור רש"י סימן שדם) שקריאת הפסוקים הללו: "אינו חובה ואינו מנהג אלא שמחת תינוקות", ומכאן שחינוכם זו שמחתם. אך: "עכשיו בעונותינו הרבים נהפוך הוא, שלבד שאינם שומעים, אלא הם מבלבלים, שגם הגדולים אינם יכולים לשמוע וכל ביאתם הוא רק להכות את המן, ובזה אין האב מקיים מצות חינוך כלל" (משנה ברורה סימן תרפט ס"ק יח). אפשר וצריך להכות את המן, אבל לא זה העיקר.

כשמבינים ומפנימים לעומק את משמעות הנס, אזי קריאת המגילה צריכה להיות אחרת. הקטנות תיהפך לגדלות, כדרכו של ר' יהודה שעשה את הקטן כגדול, והשמחה בחינוך תביא לקריאה גדולה בבתי כנסיות, וברבים "ליהודים היתה אורה ושמחה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר