סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטויים: "ואיתימא"; "ואמרי לה"   

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין טז ע"ב


עד היכן תכלית יסורין? אמר רבי אלעזר: כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו.
מתקיף לה רבא זעירא,
ואיתימא רבי שמואל בר נחמני, גדולה מזו אמרו: אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן, בצונן ומזגו לו בחמין, ואת אמרת כולי האי!
מר בריה דרבינא אמר: אפילו נהפך לו חלוקו.
רבא,
ואיתימא רב חסדא, ואיתימא רבי יצחק, ואמרי לה במתניתא תנא: אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים. דווקא שלש ועלו בידו שתים, אבל שתים ועלו בידו שלש לא, דליכא טירחא למישדייהו. וכל כך למה? דתניא דבי רבי ישמעאל: כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין - קיבל עולמו
." 

 

1.
בסוגיה מופיעים שני הביטויים: "איתימא" ו"ואמרי לה". לכאורה שניהם דומים ומשמעותם: יש אומרים שמישהו אחר אמר את הדברים. ובכל זאת אולי ניתן להבחין ביניהם:

2.
בדרך כלל הביטוי "ואיתימא" בהקשר של שני חכמים מלמד ששני החכמים היו בני אותו דור.
ומה ההבדל מהביטוי "איכא דאמרי"?

3.
יש אומרים ש"איכא דאמרי" – מדובר בשני עניינים בעלי חשיבות
"ואיתימא" - מדובר בנושא שולי ! [קשה מאד לומר שהלימוד מהפסוק הוא לימוד "שולי", אלא אם כן נאמר שהפסוק הוא "אסמכתא" בלבד. ]

"...ומן הראוי להעיר שבכגון זה היינו כאשר מדובר בהערה שולית בלבד רגיל הש"ס למסור על כך ב'ואיתימא' ולא ב'איכא דאמרי'..." [מסכת יום טוב, פרק שלישי, נוסחאות, אפרתי יעקב, עמוד 75]

4.
ראיתי במקום אחר מאחד הפרשנים שהכוונה היא [אם "נתרגם" זאת לסוגייתנו] שרבא אמר משמו של רב חסדא. זאת אומרת, אין כאן שתי מסורות נפרדות אלא מסורת אחת שרבא אמר משמו של רב חסדא. אולם הסבר זה תמוה מאד, שהרי הגמרא היתה יכולה להשתמש בביטוי "אמר רבא משום רב חסדא..." שזוהי ה"נוסחא" המקובלת למקרה שחכם אחד אומר הלכה משמו של חכם אחר שלא שמע ממנו ישירות.

5.
ויש אומרים ש"ואיתימא" מלמד שאין בכלל וודאות על כל אחד מהם שאמנם אמר את הדברים. ולכן אי אפשר להקשות על אף אחד מהאומרים [ בסוגייתנו: רבא ורב חסדא] מדברי עצמם במקומות אחרים בש"ס.

6.
המקור לאמור לעיל, "בית אהרן", כרך י,

הרי לנו כלל חדש דהיכא דאיתא בגמרא אמר רב פלוני ואיתימא רב פלוני אין להקשות סתירה על אחד מהאומרים מדברי עצמו במקום אחר מפני שי"ל דמאן דאמר ההיא דהתם משמיה דאותו רב פלוני אמר הא דהכא משמיה דאידך, ומאן דאמר הא דהכא משמיה דאותו רב פלוני אמר הא דהתם משמיה דאחרינא."

7.
כמו כן יש אומרים שבמקרה שיש מחלוקת בין "רב" לרבי יוחנן והכלל הוא שהלכה כרבי יוחנן, הרי שאם דברי רבי יוחנן מובאים אחרי "ואיתימא" הרי שלא תהיה הלכה כאותם דברי רבי יוחנן, מפני שיש ספק אם אלו דברי רבי יוחנן.

8.
ואולי אפשר לומר הביטוי "אמר רב... משום... רב..." משמעו גם ששני החכמים נוקטים באותה שיטה באופן קבוע [כאילו היו רב ותלמידו] ואילו הביטוי "רב... ואיתימא רב..." משמעו שהם לא נוקטים בדרך כלל בשיטה דומה אלא דווקא במקרה הספציפי בסוגיה. [נפקא מינה יכולה להיות לצורך הקביעה של יחיד ורבים.]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר