סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הדורות: כרונולוגי; סדר הפסוקים; סדר הנושאים   

[סדר הדורות]

ערכין יא ע"א-ע"ב


אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה? שנאמר: +דברים יח+ ושרת בשם ה' אלהיו, איזהו שירות שבשם? הוי אומר: זה שירה. ואימא: נשיאות כפים! מדכתיב: +דברים י+ לשרתו ולברך בשמו, מכלל דברכת כהנים לאו שירות היא.
רב מתנה אמר, מהכא: +דברים כ"ח+ תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב, איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב? הוי אומר: זה שירה. ...
חזקיה אמר, מהכא: +דברי הימים א' ט"ו+ וכנניהו שר הלוים (ישור) במשא +מסורת הש"ס: [במשא יסור]+ כי מבין הוא, אל תיקרי (ישור) +מסורת הש"ס: [יסור]+ אלא ישיר.
בלווטי א"ר יוחנן, מהכא: +במדבר ד'+ לעבוד עבודת עבודה, איזהו עבודה שצריכה עבודה? הוי אומר: זו שירה.
רבי יצחק אמר, מהכא: +תהלים פ"א+ שאו זמרה ותנו תוף כנור נעים עם נבל.
ר"נ בר יצחק אמר, מהכא: +ישעיהו כ"ד+ (הם) +מסורת הש"ס: [המה]+ ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים.

ותנא מייתי לה מהכא: +במדבר ז'+ ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, ממשמע שנאמר בכתף, איני יודע שישאו? מה ת"ל ישאו? אין ישאו אלא לשון שירה, וכן הוא אומר: +תהילים פ"א+ שאו זמרה ותנו תוף, ואומר: ישאו קולם ירונו וגו'.
חנניא בן אחי רבי יהושע אמר, מהכא +שמות י"ט+ משה ידבר והאלהים יעננו בקול, על עסקי קול.
רב אשי אמר, מהכא: +דה"ב ב' ה'+ ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד.
רבי יונתן אמר, מהכא: +במדבר י"ח+ ולא ימותו גם הם גם אתם, מה אתם בעבודת מזבח, אף הם בעבודת מזבח.
תניא נמי הכי: ולא ימותו גם הם גם אתם, אתם בשלהם והם בשלכם - במיתה, הם בשלהם - אינן במיתה אלא באזהרה.
אמר אביי, נקיטינן: משורר ששיער בשל חבירו - במיתה, שנאמר: +במדבר ג+ והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד וגו' והזר הקרב יומת, מאי זר? אילימא זר ממש, הכתיב חדא זימנא! אלא לאו זר דאותה עבודה. מיתיבי: משורר ששיער ומשוער ששורר - אינן במיתה אלא באזהרה!
תנאי היא, דתניא: מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא, אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים; מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר: מיתה היא, וגזרו בה רבנן; ומ"ס: אזהרה היא, ולא גזרו בה! דכ"ע אזהרה היא, מר סבר: מסייע גזרו ביה רבנן, ומר סבר: לא גזרו ביה רבנן .
" 

 

1.
מבנה הסוגיה הוא: חיפוש מקור בפסוקים לדין שירת הלויים. לכאורה סדר האמוראים לא מתאים מבחינה כרונולוגית. חזקיה שמופיע שלישי היה צריך להיות ראשון, ורב אשי היה צריך להיות אחרי רבי יונתן ואולי אפילו אחרון – גם אחרי אביי.
ובעיקר תמוה, שחנניא בן אחי רבי יהושע היה תנא בתקופת רבי עקיבא והיה צריך להיות בראש הרשימה מבחינת סדר הדורות.
כמו כן מופיע במקום השביעי "תנא...", ומכיון שמדובר במקור תנאי היה צריך להופיע בתחילת הרשימה.

2.
ונראה אולי להסביר:
שני המקורות הראשונים הם מהתורה, ולפי סדר הפרקים.
המקור השלישי – חזקיה - הוא מ"דברי הימים"
המקור הרביעי – רבי יוחנן – מתבסס על פסוק [מספר דברים], אבל שלא כתוב בו שום רמז ממש של שירה אלא הלימוד הוא עקיף. לכן הוא לא המקור הראשון.
הלימוד החמישי – רבי יצחק - מתאים מבחינת סדר הדורות, אחרי רבי יוחנן.
הלימוד השישי – רב נחמן בר יצחק - מתאים מבחינת סדר הדורות.
הלימוד השביעי – "תנא..." – שובץ כאן מפני שלומד מ"בכתף ישאו" שזה תפקיד נוסף של הלויים, ומכאן מתחיל הדיון האם מותר לכהנים והלויים להתחלף בעבודתם, והאם מותר ללויים בינם לבין עצמם להתחלף בעבודות שהוטלו עליהם [משוררים ושוערים].

2.1
הלימוד השמיני – חנניא – שהיה תנא – לומד מהתנהגות הקב"ה שענה בקול למשה רבנו, ומכיון שמדובר לפני מתן תורה – לכן מקור זה נדחה מבחינת סדר הופעת הפסוקים בסוגייתנו.

2.2
הלימוד התשיעי – מתאים מבחינה כרונולוגית – רב אשי היה בדור האחרון לאמוראים.

2.3
הלימוד העשירי – רבי יונתן – יש אומרים שהיה תנא - שהיה מוקדם מאד לפני רב אשי - מתחיל דיון בקשר בין עבודת הכהנים לעבודת הלויים. וכאן יש "תניא נמי הכי..." [וקצת קשה: אם רבי יונתן – שכנראה חי בגבול שבין סוף התנאים לדור הראשון של האמוראים - נחשב תנא מדוע מביאים ברייתא כדעתו - דבר שלא מקובל בש"ס!]

2.4
אביי – מרחיב את הדיון האחרון [הקשר בין עבודת הכהנים לעבודת הלויים] לדין: מה עונשם של הלויים שמתחלפים בתפקידם [שוערים ומשוררים]. ועל זה קובעת הגמרא "כתנאי".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר