מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
דרכי נעם כשנאסרה שעה אחת
יבמה שנאסרה לאחי בעלה מסיבה כלשהי בזמן שמת, נאסרת עליו לעולם ופטורה מחליצה וייבום, גם אם סיבת האיסור פקעה במשך הזמן. "אמר רב יהודה אמר רב: "כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה 'יבמה יבוא עליה' (דברים כה, ה), הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה" (יבמות ל ע"א). את טעם הדבר מסביר התוספות: "דאין זה דרכי נועם, אם יש לה להזדקק לזה שנפטרה הימנו" (יבמות ב ע"א ד"ה ואחות).
השימוש בפסוק: "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג, יז), כהסבר לפטור מחליצה מופיע בגמרא (יבמות פז ע"ב), באשר לאשה שהיה לה בן בשעת מיתת בעלה, והיא נישאה לאחר, ואח"כ מת הבן, אם נחייב אותה לחלוץ, אזי היא תתגנה בפני בעלה, ולכן היא פטורה מחליצה. לדברי הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק, הלכה זו: "היא אבן פינה לאבות הקבלה שפטרו מי שמתו בניו אחר כך משום דרכיה דרכי נעם" (משך חכמה, בראשית ט, ז). היתה זו מסורת חכמים מקובלת מדורות, ובעלי התוס' הרחיבו את העיקרון גם להלכות אחרות.
מה משמעות הדבר שבשל העובדה שיש לקיים את התורה ומצוותיה בדרכי נעם, חכמים פוטרים מלקים מצות עשה מהתורה – חליצה או ייבום? המהרש"א מסביר זאת, בנימוקו את המשפט המסיים של המסכת: "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: 'וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך' (ישעיהו נד, יג)" (יבמות קכב ע"ב). לפיו, במהלך המסכת נלמד על תקנות חכמים נוספות "ואין זה עקירה מהתורה, אבל דברים אילו נוגעים במידת השלום... כי הקב"ה נתן עוז וכח לעמו שהם תלמידי חכמים בדבר הזה להיות מקילים שלא תתעגן".
מטרת הייבום היא להמשיך את קיום הזרע המשפחתי שנגדע, ואם הצדדים אינם מעונינים אזי ניתן לחלוץ, אך ישנם מצבים מורכבים ועדינים בהם חכמים קובעים ומגדירים שמלכתחילה יש פטור, כשיכול להיווצר מצב בו דרישת הייבום או החליצה תביא לידי קטטה, בזיון או עיגון האשה.
