סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "איכא דאמרי" ["לישנא בתרא"]  

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

ערכין ד ע"ב


אמר מר: בערכך - לרבות ערך סתום. מאי ערך סתום?
דתניא: האומר ערך סתום עלי - נותן כפחות שבערכין, וכמה פחות שבערכין? שלשת שקלים. ואימא: חמשים! תפשתה מרובה לא תפשתה, תפשתה מועט תפשתה. ואימא: שקל, דכתיב: +ויקרא כז+ וכל ערכך יהיה בשקל הקודש! ההוא בהשג יד הוא דכתיב. ואלא קרא למה לי?

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לומר, שאינו נידון בהשג יד; מאי טעמא? כמפרש דמי.
איכא דאמרי, אמ' רב נחמן אמר רבה בר אבוה: נידון בהשג יד. פשיטא! מהו דתימא כמפרש דמי, קמשמע לן
." 

 

1.
רמב"ם הלכות ערכין וחרמין פרק ג הלכה י:

האומר הרי עלי ערך סתם ולא פירש אינו כמפרש שלשת שקלים אלא נדון בהשג יד כשאר המעריכין.

2.
כסף משנה הלכות ערכין וחרמין פרק ג:

המפרש את הערך וכו'. כן מתבאר בגמרא פ"ק דערכין (דף ד') בערכך להביא ערך סתם (מאי ערך סתם) דתניא האומר ערך סתם עלי נותן כפחות שבערכין (וכמה פחות שבערכין) שלשה שקלים וכו' ואלא קרא למה לי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לומר שאינו נידון בהשג יד מ"ט כמפרש דמי איכא דאמרי אר"נ אמר רבה בר אבוה נידון בהשג יד פשיטא מהו דתימא כמפרש דמי קמ"ל וידוע דהלכה כלישנא בתרא ומשמע בהדיא דמפרש אינו נדון בהשג יד ומשמע דה"ה לחייבי דמים דהוו להו מפרשים:

ה"כסף משנה" מסביר, שהרמב"ם פוסק כ"איכא דאמרי" של רב נחמן. כלומר, לפי ה"לישנא בתרא" בגמרא, שמפרשת שאם אמר "ערך סתם עלי" נותן לפי "הישג יד" – אם אין לו שלושה שקלים יתן אפילו פחות משלושה שקלים.

2.1
ה"כסף משנה" מדגיש שהפסיקה כ"איכא דאמרי" היא עיקרון "ידוע להלכה". כנראה, שכוותנו היא, שזוהי שיטתו העקרונית של הרמב"ם.

3.
על דברי ה"כסף משנה" הללו מוסיף ברמב"ם מהדורת פרנקל, "מקורות וציונים" [עמוד רלז]:

כך פירש הרי"ף בכל מקום [רא"ש, גיטין פרק ו, ססי"ב; ובבא קמא פרק א, סימן ו. ועיי"ש פרק קמא דעבודה זרה סימן ג] וכך מקובל מהראשונים [מגדל עוז, חובל ומזיק, פרק ד הלכה ב].

הוא מציין עוד ראשונים שסוברים כך, שהלכה כלשון אחרון [="איכא דאמרי"].
 

4.
המקור הראשון שמובא לעיל בסעיף 3
רא"ש מסכת גיטין פרק ו סימן יב :

ועוד דלישנא בתרא מתני לה אמתניתין וכן דעת רב אלפס ז"ל דבכל מקום הוא תופס איכא דאמרי עיקר וכן לעיל בפרק כל הגט (גיטין דף כח א) מקשי הש"ס מלישנא בתרא:

ויש להעיר על דברי הרא"ש 2 הערות:

4.1
אם הוא מסכים לשיטת הרי"ף שתמיד פוסק כ"לישנא בתרא", מדוע הרא"ש מביא את שיטת הרי"ף "רק" כתרוץ נוסף ["ועוד"].

4.2
הוא מביא הסבר נוסף [לעיקרון שיש לפסוק כ"לישנא בתרא"] מכך שהגמרא מקשה [בדף אחר] מה"לישנא בתרא". כוונתו היא להוכיח מסוגיה אחרת שיש לפסוק כ"לישנא בתרא", כלומר, אם הגמרא בסוגיה מסויימת מסתמכת - לצורך קושיה/תרוץ - על דעה אחת מסוגיה אחרת, הרי שיש לפסוק כאותה דעה על פי הכלל שהלכה כדעה ש"סוגיה כוותיה".

5.
ויש לומר, שלפי כל האמור לעיל את הביטוי "איכא דאמרי" כנראה שיבץ עורך הגמרא עצמו כדי ללמדנו שכך הוא פוסק.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר