סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: "מאי קמ"ל? תנינא"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות נ ע"ב


מאי קמשמע לן? תנינא: חמש סלעים של בן וכו', ושל דבריהם - כסף מדינה! איצטריכא ליה, דתנן: התוקע לחבירו - נותן לו סלע, ולא תימא סלע - ארבע זוזי, אלא פלגא דזוזא, דקרי אינשי סלע - פלגא דזוזא." 

 

1.
הגמרא מקשה על רב אסי: מה הוא בא לחדש הרי משמע כך במפורש במשנתנו.

2.
צריך לשים לב שקושיה זאת של "תנינא" היא רק כאשר באותה משנה נלמד הדין שאמר האמורא במפורש וללא דיוקים.

3.
כאשר הגמרא מקשה קושיה זו ממשנה על משנה או מברייתא על משנה, ולהיפך, הגמרא מנסחת "תנינא חדא זימנא".

4.
הליכות עולם שער שני פרק ב:

לג. מצינו דמקשה מאי קמ"ל תנינא חדא זימנא מתרי תנאי דחד תנא אמר מילתא ואידך תנא אמרה בדוכתא אחרינא, כי הא דפרק עשרה יוחסין במשנת אבא שאול קורא לשתוקי בדוקי ואמרינן מאי בדוקי אילימא שבודקין את אמו תנינא חדא זימנא ראוה מדברת וכו' ומילתא דהכא אבא שאול אמרה ומילתא דהתם ר"ג ור' יהושע אמרוה

ואין שיטת הגמרא להקשות מאי קא משמע לן תנינא חדא זימנא מתרי תנאי אלא מסתם משנה לסתם משנה ועל רבי קא פריך מאי קמ"ל רבי הא תנינא חדא זימנא.

אלא שיש לומר דהתם בקידושין הכי קפריך תנינא חדא זימנא כלומר אמאי לא תנא לה רבי בחד דוכתא ולומר התם וכן אבא שאול אומר.

וכן מצינו תנינא ממשנה לברייתא, פרק אותו ואת בנו גבי הזורע כלאים לוקה וכו' ומקשינן תנינא נזיר שהיה שותה יין כל היום וכו' והך דהזורע כלאים לוקה אינה משנה אלא ברייתא

ומברייתא למשנה אין שיטת הגמרא להקשות מאי קמ"ל תנינא חדא זימנא (דכמה) [ובכמה] דוכתי אשכחנא בברייתא מה ששונה במשנה אלא דהכי קא פריך דמכל מקום היה לו לשנות הברייתא באותו ענין ששונה במשנה אחר שהדין אחד, וכן כתבו שם התוספות (וז"ל):

הסבר: הביטוי "תנינא חדא זימנא" [=שנינו פעם אחת=שנינו כבר בעבר] מתאים רק כאשר השאלה היא משני "סתם משנה" – משנה ללא שמות תנאים – והקושי הוא על רבי יהודה הנשיא עורך המשניות: מדוע כתב דין זהה בשני מקומות במשניות.

5.
בעל "הליכות עולם" מציין שמצינו ניסוח זה גם כאשר הדינים בשתי המשניות נאמרו על ידי שני תנאים שונים. ואז השאלה על רבי יהודה הנשיא מדוע לא כתב במשנה אחת [בלבד] את הדין הזהה בשמם של שני התנאים: "... וכן אמר..."
[אולי אפשר היה להסביר את שאלת הגמרא במקרים הנ"ל כך: מדוע רבי יהודה הנשיא שיבץ שני תנאים שונים במקומות שונים כשאומרים דין זהה – וכשההלכה כמו כל אחד מהם]

6.
ומוסיף ה"יד מלאכי" כללי התלמוד כלל סא:

"... וכגון זה כתבו רש"י והתוס' בפ"ב דחולין דף ל"א א' דלא פרכינן הא תנינא חדא זימנא במילתא דאתיא מדיוקי

והיינו טעמא כדכתיבנא דכיון שלא בא מפורש במתניתין אין זה כפל ועל כגון דא רגיל תלמודא לתרוצי ולמימר פלוני דיוקא דמתני' אתאי לאשמועינן עיין שבת דף ל"ז ב' ושבועות דף כ"ט ב'
ומצאתי מחודש בעירובין דף פ"ה ב' דמקשה מאי קמ"ל תנינא ומדיוקא מייתי לה ועיין הליכות אלי כלל תקי"ג"

ה"יד מלאכי" מוסיף ששאלת "תנינא חדא זימנא" היא רק כאשר הדין כתוב במפורש במשנה ולא כאשר הדין נלמד מתוך דיוק במשנה.

6.1
בתחילת דבריו [לא צוטט לעיל] ה"יד מלאכי" מסביר שישנו ביטוי נוסף בש"ס "אף אנן נמי תנינא", כלומר יש סיוע לאמורא מדברי משנה והגמרא לא מביאה זו כקושיה "מאי קא משמע לן , תנינא" = מה האמורא משמיע לנו הרי דין זה כבר נלמד ממשנה?

6.2
וכאן הוא מביא הבחנה מאד יסודית וחשובה:
כשהדין במשנה ברור ולא נלמד מתוך דיוק אז מופיע כקושיה "מאי קמ"ל, תנינא?" – כי המשניות היו ידועות לאמוראים, אבל כאשר הדין נלמד מדיוק אי אפשר להקשות ממנו אבל אפשר להביא ממנו ראיה לאותו אמורא.

6.3
וגם לגבי "תנינא חדא זימנא", כיון שמדובר בשתי משניות יש מקום לשאלה, אבל אם מדובר בברייתא ומשנה לא בהכרח תמיד ניתן לשאול השאלה של "תנינא חדא זימנא".

7.
בסוגייתנו השאלה היא "מאי קא משמע לן, תנינא?", כפי שהסברנו: מדוע רב אסי אמר מה שמשמע במפורש מתוך משנה.

8.
הגמרא מסבירה את חידושו של רב אסי: אמנם תחילת דבריו כתובים במשנה, אבל סיום דבריו "ושל דבריהם כסף מדינה" – לא מפורש במשנה, ולכן - "איצטריכא ליה" ["היה צריך רב אסי לאמרו].



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר