סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר הביטוי: רב ורב אסי; "אי איתמר הכי איתמר"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בכורות נ ע"ב


[אמר] רב יהודה אמר רב אסי: כל כסף האמור בתורה סתם - כסף צורי, ושל דבריהם - כסף מדינה. וכללא הוא? והרי טענה, דכתיב +שמות כ"א /כ"ב/+ כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור, ותנן: שבועת הדיינין, הטענה ש
... לימא רב אסי דאמר כב"ש? אלא, אי איתמר הכי איתמר, אמר רב יהודה אמר רב אסי: כל כסף קצוב האמור בתורה - כסף צורי, ושל דבריהם - כסף מדינה. . " 

 

1.
הגמרא דנה במימרא שנאמרה על ידי רב יהודה בשם רב אסי [שהיה חברו של רב יהודה – ושניהם היו תלמיד "רב"] ויש גירסא "רב" במקום "רב אסי" [כי כך מופיע גם בסוגיה המקבילה במסכת קידושין] ורב אסי לא היה רבו של "רב יהודה" ולכן לא נהוג במקרה כזה לנסח "אמר רב יהודה אמר רב אסי".

2.
לכאורה אפשר לומר שגירסת "רב אסי" עדיפה מפני שבהמשך הגמרא מקשה "לימא רב אסי דאמר כבית שמאי", כלומר, לא יתכן שרב אסי יחלוק על בית הלל, שהלכה תמיד כמותם, ואם היה מדובר ב"רב" אפשר היה לומר "רב – תנא הוא ופליג".

2.1
אבל נראה שזו טענה קלושה, כי "רב" יכול לחלוק על תנא אבל לא על בית הלל, שכבר הוכרעה הלכה כמותם באופן מוחלט ["בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה"].

3.
אחרי הקושיה על רב אסי הגמרא משנה את הגירסא של רב אסי "אלא, אי איתמר, הכי איתמר...". ביטוי זה אומר שרב אסי אמר את דבריו בצורה שונה. במקום "כסף האמור בתורה סתם" – בגירסא הראשונה - יש לגרוס "כסף קצוב האמור בתורה". בגירסא המתוקנת יש שינוי של המילה "סתם" למילה "קצוב".

4.
לגבי הביטוי "אי איתמר הכי איתמר"
של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף:

"קצז. בפרק שלישי דמכות (יח ב), אמר רב גידל אמר רב, זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה לוקה.
מתיב רבא וכו',
אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב גידל אמר רב זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור.
וקשה, אמאי איצטריך לשבושי מימרא דרב, לימא דרב תנא הוא ופליג (כתובות דף ח א). ...

משמע מדבריו שמדובר בשינוי גירסא [והוא מעיר כאן את ההערה שאמרנו לעיל - בסעיף 2- ש"רב" יכול לחלוק על משנה.

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל יג:

" אלא אי איתמר הכי איתמר, לא שייך לומר אלא היכא דאקשו על מימריה דאמורא שלא בפניו
אבל כד אקשו ליה לאמורא גופיה פנים אל פנים אז לא שייך לומר הכי ...."

כאשר הקושיה על האמורא היא מ"סתמא דגמרא" ולא "בפניו", הרי שמתאים לפתוח את יישוב הקושיה על ידי הביטוי "אי איתמר הכי איתמר".

6.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רפד:

" חסורי מחסרי והכי קתני, אשכחן בגמרא דמשנה מהין ללאו דהוה ליה מחליף דבר בהפכו וזה בפ"ק דסנהדרין דף י"ב ב' דעלה דתניא שם ע"א ר' יהודה אומר מעברין מחסרינן ליה ומתקנינן רבי יהודה אומר אינה מעוברת ומכאן תשובה מוצאת למ"ש בעל הליכות עולם בש"ב פ"ב דדוקא להוסיף אמרינן חסורי מחסרא אבל להחליף הדבר בהפכו לא דליתא ומהכא תיקשי נמי לבעל שארית יוסף שבנתיב המשנה סוף כלל ה' זו הלכה העלה דלדעת רבא מיהא דברי הליכות עולם צדקו יחדיו וזה אינו דהא בהך דסנהדרין מוכח בהדיא דרבא קבלה מדאקשינן עלה אי הכי וכו' ומפרק לה רבא לכתחילה איכא בינייהו ע"ש
ומצינו עוד כה"ג גבי אלא אי איתמר הכי איתמר דמחליף דבר בהפכו בפ"ג דתמורה דף כ' ב' ובשבת דף ע"ו א' ובעירובין דף פ"ט א' ובנדה דף כ"ד א' ואיפכא איתמר ע"ש
וכן גבי א"ד מצינו שיש שינוי בין הין ללאו בפ"ק דביצה דף י"ג א' וע"ש בתוס' הגם שכתב רש"י בפ"ק דסנהדרין דף י' ב' דלא טעי איניש בהכי וכ"כ עוד בשבת דף ק"ז ב' ע"ש: "

אמנם הוא מציין שהביטוי "אלא אי איתמר הכי איתמר" מכוון לפעמים לשינוי גירסא באופן של "דבר בהיפוכו", אבל בסוגייתנו לא מדובר בפירוש שנחשב "איפכא" ממש.

6.1
הערה: אם דברי האמורא נמסרו בטעות, אם כן מדוע עורך הגמרא לא השמיטם מלכתחילה?



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר