סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

בעינן שמו ושמה?

גיטין יט ע"ב - כ ע"א

 
"ההוא גברא דעל לבי כנישתא, שקל ספר תורה יהיב לה לדביתהו, ואמר לה הא גיטך; אמר רב יוסף: למאי ליחוש לה?... אי משום כריתות דאית בה - הא בעינא וכתב לה לשמה, וליכא; וכי תימא, ליחוש דילמא אקדים ויהב ליה זוזא לספרא מעיקרא, הא בעינן שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה, וליכא".

מנין לגמרא דבעינן שמו ושמה?
פירש רש"י: "הא בעינן שינה שמו ושמה - דתנן לקמן (דף פ) דפסול אלמא צריך לכתוב שמו ושמה. ואית דלא גרסי שינה ומאן דגריס ליה משום מתני' דלקמן ואגב גררא גריס ליה".
והוסיף תוספות: "הא בעינן שמו ושמה - אף על גב דמתני' דפרק הזורק (לקמן דף פ.) דשינה שמו ושמה מוקמינן לה דהאי הולד ממזר כרבי מאיר משמע ד(לרבנן )לא הוי בשינה שמו אלא פסולא דרבנן. ומדנקט 'שינה' ולא נקט 'לא כתבו כלל' משמע דבלא כתבו כלל כשר אפי' מדרבנן. הא ליתא דעל כרחך לא כתבו כלל לרבי מאיר פסול מהתורה דהא בעינן שיהא מוכיח מתוכו שהוא מגרש את אשתו ובלא כתבו כלל אין מוכיח. אלא אומר ר"י דלא מיירי בשינה שמו ממש דא"כ הוה ליה למינקט לא כתבו כלל דפסול לרבי מאיר דמתני' ר' מאיר כדאמרי' התם דהוי רבותא טפי אלא שינה שמו היינו שכתב שם דגליל ביהודה והשתא קאמר הכא שפיר הא בעינן שמו ושמה וליכא [וכ"ש] דבלא כתבו כלל הוא דפסול".
מהדברים עולה שלרבי אלעזר הסובר דלא בעינן שיהא מוכיח מתוכו, אין סיבה לפסול בהעדר שמות האיש והאשה. וחוזרת אם כן השאלה מנין לגמרא דבעינן שמו ושמה? הרי אותה משנה עולה רק לרבי מאיר, ואילו רב פסק בדף כו ע"ב כרבי אלעזר.

אלא שאמר רבי אבא: (לעיל בדף י ע"ב; וסנהדרין דף כח ע"ב) "מודה רבי אלעזר, במזויף מתוכו - שפסול", ואם שינה לגמרי את שם האיש והאשה, בהכרח יפסול גם רבי אלעזר, כי עדי המסירה מעידים שהבעל משקר באומרו הרי גיטך, כי אין זה גיטה אלא גט אשה אחרת.
ומכך עולה שגירסת הגמרא "הא בעינן שינה שמו ושמה" היא בדוקא – שרק שינוי גמור בשם פוסל, ולא העדר השם. וגם "כריתות דאית בה" – בתורה, נחשב לשינוי השם גמור, שהרי לא מדובר באשה זו המתגרשת אלא באשה דמיונית – ב'אשה דקרא' (על משקל "שונא דקרא" במסכת בבא מציעא דף לב ע"ב). וכן כתב כאן בבית הבחירה למאירי: "ושמא תאמר והרי אמרו שבהרי את מותרת לכל אדם חוששין לגט, שבשינה שמו ושמה וכו' הוא שאמרו למטה שפסול לגמרי, אבל אם לא כתבם כלל אינו פסול בכך. מכל מקום אף 'הרי את מותרת לכל אדם' אין כאן, שאינו אלא ספור בעלמא, ואף כשכתב לשמה אינו כלום".
ואף שמלשון גירסה זו משמע דבעינן שישנה את שמו ושמה – חסורא מיחסרא והכי קתני: "הא בעינן [דלא להוי] 'שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה' (משנה לקמן דף פ ע"א), וליכא".


כתב המרדכי במסכת גיטין פרק כל הגט רמז שנד:
"[דף כד ע"א] כל הגט כתב רבינו יואל הלוי אי לאו דמסתפינא מחבריא ה"א אפילו לא הזכיר שם האיש ואשה בגט כשר רק שיהא כתוב כהלכתו (ואפילו) לרבי אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי וקי"ל כוותיה, דכיון דקיימי עדים קמן ואמרי נמסר הגט לזו שהגט בידה מיד בעלה מה לנו להזכיר שמותן".
בשולחן ערוך אבן העזר הלכות גיטין סימן קכט סעיף יא נפסק:
"אם לא כתב שם האיש והאשה בגט, פסול, והבנים ממזרים".
וביאר הגר"א בס"ק יט:
"אם לא כו'. ממ"ש י"ט ב' למאי ליחוש כו' הא בעינן כו' אלמא דאפילו חששא ליכא... ודלא כמרדכי שם בשם ר' יואל, וכל ראייתו אין בהם ממש".

אולם אמרו במסכת בבא בתרא דף קעב ע"א:
"ההוא שטרא דנפק לבי דינא דרב הונא, דהוה כתיב ביה אני פלוני בר פלוני לויתי מנה ממך, אמר רב הונא: ממך - אפילו מריש גלותא, ואפילו משבור מלכא. אמר ליה רב חסדא לרבה: פוק עיין בה, דלאורתא בעי לה רב הונא מינך. נפק דק ואשכח, דתניא: גט שיש עליו עדים ואין בו זמן, אבא שאול אומר: אם כתוב בו גרשתיה היום - כשר; אלמא היום - ההוא יומא דנפיק ביה משמע, הכא נמי ממך - מההוא גברא דנפיק מתותי ידיה משמע".
רבה למד מגיטי נשים לגיטי ממונות, ק"ו שהלימוד נכון לגיטי נשים.
והוא לא חילק לומר: שאני שם הקונה והמקנה, דבעינן ספר – לספירת דברים. וגם גיטי ממונות נקראים ספר, שהרי למדו במסכת קידושין דף כו ע"א: בשטר מנלן... מהכא (ירמיהו לב, יא) וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה.

אלא מבואר שגט שכתוב בו "אני מגרש אותך" נחשב לספירת דברים כמו ששם האיש והאשה מפורשים, וכשר בעידי מסירה.
ובאופן זה יש לפרש גם את דברי רבינו יואל הלוי, שהוא בכלל מה שכתב שיהא כתוב כהלכתו, שהרי כך הוא בלשון הגט שכתב בנו הראבי"ה חלק ד סימן תתצד: "והרי את מותרת לכל אדם ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין".
לכן פירוש הגמרא "הא בעינן שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה, וליכא", שאין בלשון ספר התורה שום דבר המורה שאיש זה מגרש אשה זו דוקא. כעין הסבר זה הביא בשו"ת יביע אומר חלק ד - אבן העזר סימן יג סוף סע' א בשם ספר זקן שמואל (דל"ו ע"ד), ובשם שער החדש על העיטור ח"א (דכ"ה ע"א).
וע"ע בתמיהת שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קכה.

כדעת רבינו יואל הלוי כך גם דעת פסקי רי"ד במסכת גיטין דף פה ע"ב:
"גופו של גט שיחרור הרי אתה בן חורין הרי אתה לעצמך. פירוש, אף על פי שלא כתב בגט אנא פלוני מעיר פלונית פטרית יתיכי פלונית מעיר פלונית, אלא הרי את מותרת לכל אדם בלחוד הוי גט כשר, שאינו כותב כל זה אלא שיהא ראיה בידה היום ומחר כי בעלה גירשה, אבל אם העדים מעידים שהוא כתב זה הגט ונתנו לה אף על פי שאין שם שמו ושמה שם עירו ושם עירה כשר הוא, ולא מיפסיל אלא בשינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה, דהתם אף על פי שהעדים מעידים שהוא נתנו לה אינו כלום מפני שהוא מזוייף מתוכו והוי כחספא בעלמא, אבל אם לא כתב שם לא שמו ולא שמה הכי נמי דכשר בעדות העדים".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר