מקום השוק
בכורות מה ע"א
"ועקיבו יוצא לאחוריו. – א"ר אלעזר: שוקו יוצא באמצע רגלו".
כתב התוספות ישנים ביומא דף עא ע"ב (נדפס על הדף בש"ס וילנא):
"שבכל מקום בתלמוד קורא שוק מן הארכובה ולמטה, כדאמר במצות חליצה (דף קג ע"א) דהוה ליה איסתוירא מעל ושוקא מעל דמעל, וכן שוק דריש אהלות חשיב ליה למטה מן הארכובה".
בסוגייתנו מבואר באופן המפורש ביותר הש"ס ששוק הוא האבר הסמוך לכף הרגל והיוצא ממנה.
וכן הוא בתוספתא בכורות פרק ה הלכה ד: "שוקו נתן באמצע רגלו".
וכן לשון הרמב"ם, בהלכות ביאת המקדש פרק ח הלכה יג: "מי שעקבו יוצא לאחוריו עד שנמצא השוק כאילו הוא באמצע רגלו עומד".
כך מבואר גם מסוגיות נוספות ומפוסקים רבים.
וכך מבואר גם בהמשך העמוד בסוגייתנו: "ת"ר: איזהו רוב בנינו - שני שוקיים וירך אחד". וזהו שלא כדברי הפרי מגדים במשבצות זהב סימן עה ס"ק א ששוק וירך חד הם. אלא שגם הפרי מגדים עצמו חזר בו לאחר זמן מה כמוכח בסוף דבריו. גם לפני שחזר בו הביא זאת להלכה רק בלשון "אפשר", ולא סמך על זה למעשה.
גם המשנה ברורה שהעתיק (בסימן עה ס"ק ב) מדברי הפרמ"ג לפני שחזר בו, מפרש במקום אחר (בסימן קכח ס"ק טז) שבתי שׁוֹקַיִם הם "מנעלים ארוכים המגיעים עד ארכובות הרגל", כלומר מתחת לברך.
עוד על כך בהרחבה בקישור זה.
