מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
מעשר ראשון, עצים למערכה וט"ו באב
ר' עקיבא סובר שמעשר ראשון ניתן ללווים, שנאמר: "ואל הלוים תדבר ...כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר" (במדבר יח, כ). ר' אלעזר בן עזריה סובר שמעשר ראשון ניתן אף לכהנים, מאחר ובכ"ד מקומות במקרא נקראו הכהנים לוים. בהמשך מסופר שעזרא קנס את הלוים וקבע שמעשר ראשון ינתן לכהנים. לדברי ראב"ע, קנס עזרא אינו בניגוד למצות התורה, כי מלכתחילה גם כהן יכול לקבל מעשר ראשון. לדברי ר' עקיבא, אמנם מדין תורה מעשר ראשון רק ללוים, אך מאחר והמעשר הוא ממון, והפקר בית דין הפקר, עזרא הפקיע את המעשר מיד הלוים ונתנם ביד הכהנים כשלוחם (ריטב"א). או שלר"ע הקנס היה, שכעת המעשר ראשון ינתן לכהנים או ללוים, ולא רק לכהנים (תוס' ד"ה מר).
עזרא קנס את הלוים, כי לא עלו איתו לארץ לווים כשרים שראויים לשיר במקדש "ובני לוי לא מצאתי שם" (עזרא ח, טו). עלו איתו בעלי מום שקצצו בהונותיהם כשאמר להם נבוכדנצר לשיר משירי ציון (תוס' ד"ה ומבני). הסבר אחר, עם עזרא עצמו עלו מעט מאד - ח"י לווים (עזרא ח, יח), ולכן קנסם (רמב"ן קידושין סט ע"א).
עם זאת, ערב ט"ו באב, ראוי לציין גם ממעלתם של הכהנים והלווים בעת עליתם בתחילת בית שני, כשלא נמצאו עצים למערכת האש שעל המזבח, והיו משפחות שהתנדבו לדבר, ונקבע מאז, שמשפחות אילו ימשיכו תמיד להביא בזמנים קבועים בשנה, ובהם: "ט"ו באב, בני זתוא בן יהודה ועמהם כהנים ולוים" (משנה תענית ד,ו).
בט"ו באב הביאו גם: "בני סלמאי הנתופתי. פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יביאו עצים למערכה, והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל". הם הערימו על השומרים והביאו את העצים למקדש (תענית כח ע"א). מענין לציין שגם את השומרים שהציב ירבעם בן נבט שלא יעלו לרגל בבית ראשון, ביטל הושע בן אלה מלך ישראל, בט"ו באב (תענית ל ע"ב).
