מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
עדות של קטן
"ואלו נאמנין להעיד בגודלן, מה שראו בקוטנן: נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא, וזה כתב ידו של רבי, וזה כתב ידו של אחי; זכור הייתי בפלונית שיצאה בהינומא וראשה פרוע", ועוד. המכנה המשותף לכל הנושאים הללו הוא, שמדובר על תחומים שחובתם או תקנתם מדרבנן, או שהעדות היא גילוי מילתא- גילוי הדבר בלבד, אך לא עדות ממשית. על אותם מקרים המנויים במשנה אדם גדול יכול להעיד על מה שראה בקטנותו (שו"ע חושן משפט סימן לה, ד-ו). מלבד המקרים המסוימים הללו, גדול אינו יכול להעיד על מה שראה בקטנותו, כי בעדות צריך שתחילתה וסופה תהיה בכשרות, או מפני שקשה לשחזר בשלימות את מה שראה בקטנותו.
מדברי המשנה משמע שקטן לא נאמן להעיד אפילו על תחומים שחובתם מדרבנן. תוס' (כתובות כח ע"א ד"ה אלו) שואל מהגמ' בפסחים (ד ע"ב), שם נאמר שקטן נאמן להעיד על בדיקת חמץ, וההסבר הוא: "הואיל ובדיקת חמץ דרבנן, הימנוהו רבנן בדרבנן"? תשובת תוס', שבתחומים בהם החובה מדרבנן והקטן בעצמו יכול לבצע את המעשה כמו בדיקת חמץ, אזי הוא נאמן בעדותו. הר"ן (סוכה כ ע"ב ברי"ף) כותב שכל זה רק בדברים שהם בחזקת איסור, אזי אין סומכים על עדות קטן להעמיד בחזקת היתר, אבל להעמיד דבר על חזקת היתר, קטן נאמן אף בתחומים שאיסורם מהתורה.
הפוסקים כתבו שאין לקנות ארבעה מינים מקטן המוכר, מאחר וקטן איננו יכול להקנות מהתורה. אם בכל זאת נטל ובירך ונודע שנקנו מקטן, אין צורך לחזור ולברך (ביאור הלכה סי' תרנח ד"ה ולא יתננו). בעיה נוספת היא עדותו של אותו מוכר קטן על טיבם של ארבעת המינים הללו, אם אין לו תעודת כשרות מסודרת עליהם. הוא לא נאמן להעיד שהערבות למשל אינן גזולות, אם כי יתכן שיהיה נאמן להעיד על האתרוגים שאינם מורכבים, כי כיום רוב מוחלט של האתרוגים בשווקים אינם מורכבים והם בחזקת היתר, מה גם שניתן לבדוק ע"פ הסימנים הידועים, האם הם מורכבים או לא.
