סקר
הפרק שהיה לי הכי מאתגר במס' חולין:
אלו טרפות
בהמה המקשה
גיד הנשה
כל הבשר


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור: "סדר הדורות": ר' זירא ור' ירמיה

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין קמ ע"א


אלא אמר רב נחמן בר יצחק: למעוטי צפורי עיר הנדחת; למאי? אי לשילוח - לא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא לשחיטה;
רבא אמר: למעוטי שלא לזווג לה אחרת קודם שלוחיה, למאי? אי לשחיטה - הא בעיא שילוח! אלא לשילוח;
רב פפא אמר: לצפורים שהחליפו (בצפורי עבודה זרה) +מסורת הש"ס: [בעבודה זרה]+, דכתיב +דברים ז'+ והיית חרם כמוהו - כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו, למאי? אי לשילוח - לא אמרה תורה שלח לתקלה! אלא לשחיטה;
רבינא אמר: הכא במאי עסקינן - בעוף שהרג את הנפש, היכי דמי? אי דגמר דינא - בר קטלא הוא! אלא קודם גמר דינא, ולמאי? אי לשילוח - בעי לאתויי לבי דינא וקיומי +דברים י"ג+ ובערת הרע מקרבך! אלא לשחיטה.

 

1.
ארבעת התרוצים בגמרא אינם חלוקים זה על זה אלא כל אחד מוסיף על חברו. סדר הדורות אמור להיות כרונולוגי. לכאורה מקרה אחד לא מתאים. "רב נחמן בר יצחק" היה תלמידו של רבא והוא מופיע בסוגייתנו לפני רבא.

2.
אומר ה"מנחת יהודה" [עבודה זרה דף לו], שהאמורא "רב נחמן בר יצחק" הוא אמורא אחר [בעל שם זהה], שחי בימי רב הונא ורב חסדא – תלמידי רב. לפי זה הסדר בסוגייתנו מתאים מבחינת "סדר הדורות".

3.
אולם פלא על ה"מנחת יצחק", שבסוגייתנו מסביר:

"רבא אמר וכו' רב פפא אמר וכו'. נראה לי פשוט לומר דרב נחמן בר יצחק תלמיד רבא כמו רב פפא דאמר אחר כך. הוא רב נחמן בר יצחק אמרה למילתא דרבא ואקדמיה לטעמא קודם דברי רבא. וכן צריך לפרש בכל הש"ס ע"ד זה."

כאן הוא מסביר שרב נחמן בר יצחק שהיה תלמידו של רבא הוא זה שאמר את נימוקו של רבא – בסוגייתנו – כלומר, לא עורך הגמרא "סידר" את דברי האמוראים [על כל פנים לא את כולם], אלא רב נחמן בר יצחק הא עצמו ציטט את דברי רבא, אלא שאת דבריו שלו – של רב נחמן בר יצחק – הקדים לדברי רבא.

3.1
וקשה: הרי הבאנו הסבר פשוט יותר שהוא עצמו – ה"מנחת יהודה" - כותב במקום אחר. ויותר קשה: מדוע רב נחמן בר יצחק מקדים את דברי עצמו לדברי רבא – רבו?

4.
עיקרון דומה ממשיך ה"מנחת יהודה" בהמשך הדף:
בעמוד ב בסוגייתנו:

בעי רב הושעיא: הושיט ידו לקן ושחט מיעוט סימנים, מהו? מי אמרינן כיון דאילו שביק להו מטרפי, בעינן לך - ולא לכלביך, או דלמא: כיון דבידו למגמר שחיטה, תקח לך קרינא ביה - וחייב בשילוח? תיקו.
בעי ר' ירמיה: מטלית מהו שתחוץ? כנפים מהו שיחוצו? ביצים מוזרות מהו? שני סדרי ביצים זו על גב זו מהו? זכר על גבי ביצים ונקבה על גבי זכר מהו? תיקו.
בעי ר' זירא: יונה על ביצי תסיל מהו? תסיל על ביצי יונה מהו? אמר אביי, ת"ש: עוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור, וטהור רובץ על ביצי עוף טמא - פטור משילוח, הא טהור וטהור חייב! דלמא בקורא.

גם כאן מעיר ה"מנחת יהודה":

"... דרכו של ר' ירמיה למיבעי בעיות כאלו. וכן בכ"מ בש"ס. והא דאקדמיה דברי ר' ירמיה ואיבעיתו לאיבעי' דר' זירא רבו צריך לומר דר' ירמיה אקדמיה איבעיתו קודם לאיבעי' דר"ז. והוא ר' ירמיה המביא בעיא דר"ז וזכרהו."

כלומר, ר' זירא קדם לר' ירמיה מבחינת סדר הדורות אולם כאן מופיע ר' ירמיה [תלמידו] מפני שר' ירמיה מצטט בסוגייתנו את ר' זירא אלא שהקדים את דעתו שלו [של ר' ירמיה].

4.1
עדיין שאלתנו תקפה גם כאן: מדוע תלמיד מקדים את דעתו לדעת רבו?

5.
הערה: דברי ה"מנחת יהודה" מבוססים על ההנחה שר' ירמיה היה תלמידו של ר' זירא.

6.
אולם היה רבי ירמיה בזמנו של "רב" - "רבי ירמיה" בר אבא תלמיד-חבר של רב ["אמרי במערבא" – בש"ס – רבי ירמיה, הליכות עולם, פרק שלישי, ב] חברו של "רבי זירא" הראשון שהיה בימי רב ושמואל (ויש "רבי זירא" שני בימי אביי ורבא – יד מלאכי תקפח-ט)

והיה גם רבי זירא בימי אביי רבא. ולפי זה מובן מדוע רבי ירמיה קדם בסוגייתנו לרבי זירא.

7.
אולם ה"מנחת יהודה" כנראה מדבר על "רב ירמיה" – בדור הרביעי, זכה לקבל גם מרבי יוחנן. היה תלמידו המובהק של רבי זירא.
כלומר יש "רבי ירמיה" ויש "רב ירמיה". בכל המקורות [ראה "עדי נוסח"] מופיע ר' ירמיה ו-ר' זירא , לכן אפשר לומר "רבי ירמיה" ואפשר לומר "רב ירמיה" – כשתי האשרויות שהסברנו.

8.
ונוסיף: האמורא הראשון בסוגיה [השניה] הא רב הושעיא. ישנן סוגיות בגמרא שרבי ירמיה תירץ קושיה על רב הושעיא. משמע בברור שרב הושעיא זה חי בדורו של רבי ירמיה או לפניו – ומתאים בסוגייתנו ל"סדר הדורות". חשוב לציין ש"רב הושעיא" הוא אחד האמוראים ה"בלתי מזוהים". ב"סדר הדורות" מדבר על כך שקשה לקבוע בכל סוגיה מיהו "רב הושעיא" או "אושעיא".



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר