סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

פיצוי כספי בשל הימנעות מעבודה


רבא מציג מצבים שונים בהם אדם שכר פועלים וכשהגיע העת להתחיל בעבודה, הסתבר שאין צורך בהם. למשל: פועלים נשכרו להשקות שדה, אך ירד גשם או שהנהר עלה על גדותיו, ולא היה בהם צורך. העיקרון במקרים כאלה הוא, שכל אונס צפוי, שהעובדים והמעסיק היו מודעים לו מראש, או לחילופין לא מודעים לו כלל, הפסד של העובדים. אך אם המעסיק הסתיר מהם מידע שידוע לו על אונס צפוי, ההפסד שלו.

המרדכי (בבא מציעא סי' שמג) מביא בשם מהר"ם מרוטנבורג: "ואם הביטול מחמת גזירת המושל בעיר ואי אפשר למלמדים ללמוד, הוה ליה מכת מדינה ונותן לו כל שכרו". פרשנים דנים האומנם ההפסד הוא רק למעביד או בכל זאת גם לפועל, כיצד נגדיר מכת מדינה, האם הפגיעה היא בכל, ברוב, בסקטור מסוים, האם הגזרה צפויה וידועה לפני ההתקשרות של הצדדים, ועוד.

בעת מלחמה, מצוי שכוחות הבטחון מונעים מעובדים להגיע למקום עבודתם (מפעלים, מוסדות חינוך, שטחים חקלאיים ועוד). הרב צבי יהודה בן יעקב ("תשלום לגן ילדים ששבת בעת המלחמה", תחומין, יב עמ' 218-200), דן מי נושא בהפסד בזמן מלחמה בעקבות ההוראה של מפקדת הג"א שלא לשלוח ילדים לגן. הגננת בעלת הגן הפרטי, או ההורים. הוא דן בסוגית הגמרא ובדברי המרדכי הללו, ומציע פשרה. הרב שאול ישראלי (שם, עמ' 221-219) חולק עליו וטוען שעל ההורים לשלם לגננת, מאחר והיא היתה מוכנה לעבוד, אלא שמנעו ממנה.

אך נראה שההקבלה לדין "גזירת המושל", איננו תואם דיו את ההתמודדות עם סוגית אובדן עבודה בעת מלחמה בהנהגת שלטון יהודי במדינת ישראל. אין מדובר על גזירה על טבעית, או רצון של עריץ המונע מלעבוד, אלא על החלטה שלטונית של המנהיגות המרכזית במדינת ישראל לצאת למלחמה. המלחמה היא למען העם והארץ, מיגור האויבים, והכל שותפים ונושאים בעול, לא רק החיילים שנלחמים. הדיון צריך להיות מערכתי וכוללני, האם וכיצד מפצה המדינה את אותם שנמנע מהם לעבוד בעת מלחמה, או שהאזרחים ישאו בשווה בנזק הכלכלי.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר