מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
תשלום שכר לימוד
ראובן שהיה מודר הנאה משמעון, רשאי שמעון ללמד את ראובן בחינם תורה שבעל פה- מדרש, הלכות ואגדות, אך לא מקרא, מאחר שמי שמלמד מקרא מותר לו ליטול שכר על כך, ואם שמעון אינו נוטל שכר נמצא שהוא מהנה את ראובן. אך מותר לשמעון ללמד את בניו (ולפי חלק מהגרסאות- אף את בנותיו) של ראובן מקרא, מאחר ויש לראות את שמעון כמי שמקיים מצוה במקום ראובן, ומצוות לאו להנות ניתנו. התוספות יוום טוב (משנה נדרים ד, ג) מפרש ששמעון יכול ללמד את בניו של ראובן מקרא: "משום שאין המודר חייב לתת שכר מלמד לבניו". על כך הקשה הרב שמואל שטראשון, הרש"ש (נדרים לה ע"ב): "ותמיהני עליו איך לא הביא דעת הרמב"ם בהל' תלמוד תורה א, ג, שכתב שחייב אדם לשכור מלמד לבנו?".
מנין אכן למד הרמב"ם שקיימת חובה על אב לשלם שכר לימוד לילדיו? הרב אברהם די בוטון, (לחם משנה על הרמב"ם שם) מעיר על דברי הרמב"ם הללו בענין תשלום השכר: "זה לא מצאתי מפורש". לאחר דיון מסיק שהחובה לשלם שכר לימוד היא מדרבנן, מכח תקנתו של ר' יהושע בן גמלא להקים מערכות חינוך בכל מקום (בבא בתרא כא ע"א), ומימונה היא ע"י אבות התלמידים: "דמשמע דמכח התקנה חייב ללמד אותו בשכר". אך בהגהות מיימוניות (רמב"ם שם) מצטט מדברי המהר"ם מרוטנבורג, שכתב שיש להוציא ממון על מצוה זו, כמו על כל מצוות עשה אחרת מהתורה, וניתן אף לכפות עליו "דמאי שנא האי עשה ד'ולמדתם אותם את בניכם' משאר עשה דכייפינן לקיים כמו עשה דסוכה (כתובות פו ע"א)".
נגזרת מעשית מאד ממחלוקת זו: עד כמה ניתן לחייב אב בהוצאות שכר לימוד? אם זו חובה מהתורה, אזי כמו במצוות אחרות: "עד חומש" (כתובות נ ע"א), אם זו מכח תקנת חכמים, אזי "כל אחד פורע בעד בנו אם ידו משגת, ומי שאין ידו משגת, חייבים הצבור לפרוע בעדו מתקנת חכמים" (שולחן ערוך הרב, יורה דעה סימן רמה, ג).
