סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

"פותחין בנולד", וחזרה בתשובה

אדם שנדר נדר, ואח"כ התחדש דבר שלא היה קיים בזמן שהוא נדר. ההנחה היא שלו היה יודע שהדבר המתחדש אכן יוולד, לא היה נודר. "כיצד? אמר קונם שאיני נהנה לפלוני ונעשה סופר (= תלמיד חכם), או שהיה משיא את בנו בקרוב, ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שמשיא את בנו בקרוב, לא הייתי נודר. או שאמר קונם לבית זה שאני נכנס, ונעשה בית הכנסת, ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית כנסת, לא הייתי נודר". ר' אליעזר אומר פותחים בנולד, וניתן להתיר נדרים אילו, וחכמים אוסרים לפתוח בנולד. בגמרא מוסבר שמחלוקתם היא בנולד שאינו מצוי, אבל בנולד מצוי, גם חכמים מודים לר' אליעזר שפותחים בו. באופן זה התירו את נדרו של כלבא שבוע שהדיר את בתו מנכסיו כשנשאה לרועה צאן, אך מאחר והוא הלך ללמוד תורה ונהיה אדם גדול, זהו נולד מצוי, ועל דעת כן לא הדירו (ר"ן, נדרים נ ע"ב).
בבית הדין בירושלים (דיני ממונות ובירורי יוחסין חלק ז, [תש"ס] עמ' תקלז), עסקו בשאלת בחורה שהכירה בחור בזמן שהיתה חילונית, ולאחר שחזרה בתשובה והבחור טרם חזר בתשובה, נדרה שלא תינשא לאותו בחור. כעת גם הבחור חזר בתשובה והם רוצים להנשא זה לזו, והבחורה מבקשת להתיר לה את הנדר, ואומרת שמתחרטת על נדרה שהיה מפני שטרם חזר בתשובה, אבל אילו ידעה שהבחור יחזור בתשובה לא היתה נודרת.
הרב אברהם דב לוין, דן האם "החזרה בתשובה כפי שהיא בדורנו נחשבת לדבר הנולד וכדבר שאינו שכיח, או שזה נחשב לדבר שכיח, וכפי שעינינו רואות, ופותחין בו את הנדר. וגם אם נאמר שאינו שכיח טובא, מכל מקום כיון שהמבקשת מביעה חרטה על נדרה ואומרת שאילו ידעה שיחזור בתשובה לא היתה נודרת, הרי פסק הש"ך (יו"ד סי' רכח ס"ק כד) שנוהגים להתיר הנדר באופן כזה גם בפתח של נולד, כיון שמצטרפת לו גם החרטה". נראה שבדורנו, בו רבים חוזרים בתשובה, יש לראות זאת כנולד מצוי.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר