השינויים במבנה מזבח העולה, ובניסוך וניקוז היין והמים, במהלך הדורות / עלי טל-אור
לקריאת המאמר
החידושים העיקריים במאמר:
א. מזבח העולה במשכן היה מזבח קומותיים, חלקו התחתון נבנה מחדש בכל חניה מאבנים ואדמה, וחלקו העליון היה עשוי עץ ומצופה נחושת, והוא המתואר בפרשת תרומה. תיאור זה שונה מתיאורו של רש"י, אשר אינו תואם לתיאור שבמספר מקורות ופרשנים, דוגמת הירושלמי, הברייתא דמלה"מ ופירושו של רס"ג, ואשר עליהם מבוסס התיאור המוצע. צורפו תרשימים הן לתיאור המזבח לשיטת רש"י והן להסבר המוצע במאמר (שנעשו ע"י בנו של מחבר המאמר).
ב. מוצע הסבר חדש לסוגיית קרנות המזבח החלולות, השונה מפירושי רש"י ורמב"ם.
ג. כעשר שנים לאחר כתיבת המאמר המקורי, נוסף למאמר פרק חדש הדן בסוגיית שתי האמות בהן יש להשתמש לבניין המשכן והמקדש והכלים, במנחות צז,א - צח-א. סוגיה זו מוסברת מחדש לאור ההסבר המוצע למבנה המזבח, וגם מהווה ראיה בלתי תלויה לנכונותו. הסבר זה פותר את הקשיים הקיימים בשיטת רש"י ותואם לשיטת הרמב"ם שהיתה בלתי מובנת עד כה.
ד. מוצע הסבר שונה מהמוכר לשיטת הרמב"ם בסוגיית ניסוך המים. הסבר זה דומה באופן חלקי לשיטת רס"ג.
ה. מובא פירוש רס"ג שאינו מוכר כ"כ לתיאור ניסוך היין והמים. לפי הסבר זה, ובניגוד לפירושי רש"י ובעלי התוספות, אשר סברו שספלי הניסוך היו 'סבילים' לניסוך, כלומר שימשו ככלי מעבר סבילים לנסכים, הרי שלשיטות רס"ג והרמב"ם, הספלים שימשו ככלים פעילים. מטרת יצירת הספלים והשימוש בספלים המתואמים היתה לשלילת דעת הצדוקים ע"י חכמי הפרושים בתקופת בית שני.
