סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

דרהט חתול בתרא ועל לאידרונא – חתול הבית

 

"... מכל מקום לרב חסדא קשיא. הוא דאמר כי האי תנא, דתניא, בריבי אומר: לא אמרו אין דרוסה אלא במקום שאין מצילין, אבל במקום שיש מצילין יש דרוסה. ובמקום שאין מצילין אין דרוסה? והא ההיא תרנגולת דהואי בי רב כהנא, דרהט חתול בתרה, ועל לאידרונא ואיתחיד דשא באפיה, ומחייה לדשא בסיחופיה ואשתכח עלה חמשה קורטי דמא? הצלת עצמה נמי כהצלת אחרים דמי. ורבנן זיהרא אית ליה ולא קלי זיהריה" (חולין, נב ע"ב).

פירוש: מכל מקום, לרב חסדא שאמר שיש דרוסה לחתול בגדיים וטלאים, קשיא [קשה] הברייתא, שדייקנו ממנה שאינו עושה דרוסה! ומשיבים: הוא רב חסדא שאמר כי האי תנא [כדעת תנא זה], דתניא [ששנויה ברייתא], החכם בריבי אומר: לא אמרו שאין דרוסה לחתול אלא במקום שאין מצילין לגדי, אבל במקום שיש מצילין, שמנסים להציל את הגדי מידו — יש דרוסה, שהוא משתולל ומטיל ארס, ובמקרה זה דיבר רב חסדא. ומקשים: ובמקום שאין מצילין אין החתול עושה דרוסה? והא ההיא תרנגולת דהואי בי [והרי אותה תרנגולת שהיתה בביתו] של רב כהנא, דרהט חתול בתרה ועל לאידרונא [שרץ חתול אחריה לטורפה ונכנס החתול לחדר קטן], ואיתחיד דשא באפיה, ומחייה לדשא בסיחופיה [ונסגרה הדלת בפניו, והיכה מרוב כעס על הדלת בכפו], ואשתכח עלה חמשה קורטי דמא [ונמצא עליה חמש טיפות דם, ארס], משמע שיש דרוסה גם במקום שאין מצילים! ומשיבים: הצלת עצמה של החתול נמי [גם כן] כהצלת אחרים דמי [נחשבת], שהיא חשה מאויימת. ושואלים: ורבנן [וחכמים] ששנו בברייתא שאין חתול עושה דרוסה כלל, כיצד הם מסבירים מעשה זה? ומשיבים: זיהרא אית ליה, ולא קלי זיהריה [ארס יש לו, לחתול, ואולם אין הארס שלו שורף] עד כדי לעשות טריפה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: חתול הבית     שם באנגלית:    Domestic cat, Housecat    שם מדעי:  Felis silvestris catus
  
שם נרדף במקורות: שונרא


נושא מרכזי: מהו מקור טיפות הדם (ארס) שכף החתול השאירה על הדלת?
 

על מעמד החתול כחית בית על פי המקורות ראו במאמר "מגדלין כלבים כופרין, וחתולין, וקופין ... מפני שעשויין לנקר את הבית" (בבא קמא, פ ע"ב). 


תקציר: חבטת החתול על הדלת הותירה חמשה כתמי דם על דלת ביתו של רב כהנא. הגורם לכך הוא משום שבעת החבטה החתול שלף את טופריו מתוך כיסיהם ושחרר את שאריות הבשר והדם של הטרף הקודם שהיו לכודות בתוך כריות הרגלים. בניגוד למשפחת הכלביים שטופריה אינם מתכנסים הרי שלטופרי החתוליים יש יכולת תנועה ובשעת מנוחה הם מתכנסים לתוך כיסים מיוחדים המגינים עליהם מפני שחיקה. ההבדל במבנה הטופרים בין החתוליים והכלביים מאפשר לזהות בקלות את עקבותיהם משום שעקבות החתול חסרות את טביעות הציפורניים.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

במאמר "דרוסת הזאב בדקה ודרוסת ארי בגסה" תיארתי גישה המפרשת את המונח "ארס" בסוגית "דרוסת הזאב" כזיהום הנגרם כתוצאה מהעברת שיירי בשר ודם רקובים מציפורני הדורס אל הבהמה או העוף הנטרפים. חלק ניכר מהסוגיה מוקדש לקביעת ההיררכיה של יחסי הגודל בין הדורס לטרף (זאב בהשוואה לאריה, בהמה דקה בהשוואה לבהמה גסה, בהמה דקה בהשוואה לגדיים וטלאים ועוד). העיקרון המנחה הוא שרק כאשר הדורס גדול באופן יחסי לקרבן הוא גורם לו להפוך ל"טריפה". גורם נוסף הקשור לקביעת מעמד "טריפה" הוא מצבו ה"פסיכולוגי" של הדורס. הדורס צריך להיות בחיים ולהיות "מודע" לדריסה ("אין דרוסה אלא מדעת לאפוקי שלא מדעת דלא"). דורס "כועס" מסוכן יותר כפי שאנו מוצאים בדיון ביחס לחתול בבית רב כהנא. גורמים נוספים המשפיעים על תוצאות הדריסה הם האיבר בעזרתו התבצעה הדריסה (רק הרגלים הקדמיות גורמות ל"טריפה") ומין הדורס. הגמרא קובעת באופן מוחלט שכלב איננו דורס ואילו לגבי שועל קיימת מחלוקת אמוראים. 

התיאור של טיפות הדם שנשארו על הדלת לאחר חבטת החתול, לכאורה, לא מובן שהרי אין מדובר ב"ארס" במובן המקובל, המופרש מבלוטות מיוחדות בעת ההכשה, אלא בתרכובות הנמצאות על ציפורני הדורס מאז הדריסה של הטרף הקודם. כיצד נשמרו טיפות אלו על ציפורני החתול ולא הוסרו מעליהן בעת הדריכה על הקרקע? מהו המנגנון הגורם להפרשת טיפות הדם רק כתוצאה מחבטה על הדלת? התשובה לשאלות אלו קשורה למנגנון המיוחד הקיים בכפות בני משפחת החתוליים.

כמעט בכל בני משפחת החתוליים הטופרים (מבנה מקביל לציפורן אלא שהוא מחודד ובולט מעבר לקצה האצבע ולא כציפורן המכסה את קצה האצבע) מוגנים במצב מנוחה. כאשר החתוליים אינם במצב טריפה הטופרים מכונסים בכיס מיוחד בכריות כף הרגל ועטופים בעור ופרווה. הדבר שומר על חדות הטופר משום שאין הוא נשחק כתוצאה מהמגע עם הקרקע. הסתרת הטופר גם מאפשרת לחתוליים תנועה חרישית בעת ההתגנבות אל הטרף. הטופרים ברגלים הקדמיות חדים יותר מאשר הטופרים ברגלים האחוריות ("אין דרוסה אלא ביד לאפוקי רגל דלא"). חתוליים יכולים לשלוף באופן רצוני את טופריהם בכף אחת או יותר. שליפת הטופרים מתבצעת לצורך טריפה, הגנה, טיפוס או הגברת האחיזה בעת תנועה על משטחים רכים. לרוב החתוליים יש חמשה טופרים על הרגלים הקדמיות וארבעה על הרגלים האחוריות. האצבע החמישית ברגל הקדמית מנוונת וממוקמת גבוה יותר ולכן איננה יוצרת מגע עם הקרקע. הטופרים הנשלפים מאפיינים את משפחת החתוליים ומאפשרים לזהות בקלות את עקבותיהם (footprints). בניגוד לכלביים כמו הזאב, השועל והכלב המשאירים טביעות רגל שבהן נראים גם הטופרים הרי שהחתוליים אינם משאירים סימני טופרים (ראה תמונות). קיימים כמה מינים של חתוליים כמו הברדלס שטופריהם ניתנים להסתרה בכרית האצבע רק באופן חלקי ולכן הם דומים לטופרי הכלביים. הטופרים הבולטים מעט של הברדלס מאפשרים מגע עם הקרקע ובכך מגדילים את החיכוך החיוני לריצה מהירה. הברדלס הוא בעל החוליות הקרקעי המהיר ביותר לטווחים קצרים. 

התסריט האפשרי למעשי החתול, בבית רב כהנא, הוא שלאחר שהחתול סיים לטרוף בעל חיים כלשהו בעזרת טופרים שלופים הוא כנס אותם לתוך הכיסים. שאריות הבשר והדם נשמרו מוגנות מתחת לטופרים הסגורים במשך זמן מה עד לניסיון הכושל לדרוס את התרנגולת שנמלטה. כאשר החתול ה"מתוסכל" חבט על גבי הדלת הוא ביצע פעולה דומה לדריסה ושלף את הטופרים. פעולה זו חשפה את השאריות שמתחת לטופרים והן הוטלו אל הדלת בכוח החבטה. ייתכן והכלל של רב יוסף "נקטינן אין דרוסה לכלב" נובע ממבנה טופריו של הכלב שאינם מתכנסים ולכן שאריות הטרף אינן יכולות להצטבר ואין הוא גורם לזיהומים.
 

 

חתול בית – טופר שלוף באופן מלאכותי          צילם:  Howcheng
 

   
פומה (משפחת החתוליים) כבני המשפחה האחרים גם בפומה חסרות טביעות הטופרים          צילם: Steve Mestagh
 
   עקבת חתול          שרטט: Jim Thomas

 

 

       
 עקבה של כלב          צילם: 4028mdk09
 
 

 עקבה של כלב  - שים לב לטביעת הטופרים
 שרטט: 4028mdk09

 
 השוואה בין שני מיני כלביים: כלב (1) ושועל (2)           מקור

  

  

לעיון נוסף:

P. R. Russell, and H. R Bryant, 'Claw Retraction and Protraction in the Carnivora: the Cheetah (Acinonyx jubatus) as an Atypical Felid', J. Zool. Lond. 254, 2001, pp. 67-76

 
בפורטל "הדף היומי":

החתול כטורף נחשים – "ולייתי ארבעה שונרי וליסרינהו בארבעה כרעי דפורייה" (שבת, קי ע"א).

מהי צניעות החתול? – "היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה" (עירובין, ק ע"ב).

התנהגות הטריפה של החתול – "האי כלבא דאכל אימרי, ושונרא דאכלה תרנגולא" (בבא קמא, טו ע"ב).

הקשר בין צבע הפרווה ותוקפנות החתול – "לא קשיא הא באוכמא הא בחיוורא" (בבא קמא, פ ע"ב).

החתול כטורף מזיק – "אדהכי והכי אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא" (בבא קמא, פ ע"ב).


 

 
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

  1. ח טבת תשפ"א 12:08 שאלות | אביאל שחורי

    לפי זה: 1. כיצד ניתן להבין את מאמר הגמרא שיש דרוסה לשועל, אם הוא ממשפחת הכלביים? 2. כיצד ניתן להבין את מאמר הגמרא שאם כרתו לזאב את היד לאחר שדרס את הטרף אין זו דרוסה, כלומר- מה ההבדל אם הזאב עצמו מוציא את הטפרים לבין אם מישהו אחר יוציא אותם אחר כך?
  2. י טבת תשפ"א 14:24 דריסה בבעלי חיים | משה רענן

    שאלות אלו חשובות משום שחייבו מחשבה נוספת שבאה לידי ביטוי בתוספת למאמר "דרוסת הזאב בדקה ודרוסת ארי בגסה" http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=13376. כמובן שהתשובות להן והנושא באופן כללי הם בגדר הצעה בלבד וכותב המאמר פתוח לקבל הצעות אחרות. 1. נדייק ונאמר שהגמרא מביאה שתי נוסחאות לדברי רב שימי בר אשי ורק לפי אחת מהן יש דרוסה לשועל. ממקורות במרשתת מתברר שלשועלים יש טופרים נשלפים למחצה ואולי מכאן הספק בגמרא. 2. לענ"ד אין מדובר באירוע ריאלי שהרי לא ייתכן שאדם יקטע את רגלו של זאב העסוק בדריסת בהמתו במקום לסלק אותו. הגמרא מתארת מצב דמיוני המדגיש את חשיבות שלב השליפה. בניגוד לנאמר בשאלה אין בגמרא אמירה המתייחסת למצב שבו אדם יוציא את הטפרים. כל מה שנאמר הוא שלאחר "מיתת האבר" (רש"י) לא יכולה להתבצע דריסה.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר