סקר
מה מרתיע אותי במסכת חולין?
האורך!
פרק אלו טריפות
ענייני קדשים
לא מרתיע!


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מפרשא לי מיניה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין מה ע"א


"אמר רבי יצחק בר נחמני: לדידי מפרשא לי מיניה דרבי אלעזר, מקפלו ומניחו על פי הקנה, אם חופה את רוב הקנה - טרפה, ואם לאו - כשרה."

 

1.
רבי יצחק בר נחמני אומר שרבי אלעזר לימד אותו את פירוש הדברים.

2.
רבי יצחק בר נחמני היה אמורא בדור השני-שלישי, תלמידו של רבי יהושע בן לוי ושל ריש לקיש. ב"אטלס עץ חיים" רוצה להוכיח מסוגייתנו שהיה גם תלמידו של רבי אלעזר. אם אמנם היה תלמידו מדוע הניסוח המיוחד, הרי הגמרא היתה יכולה לנסח פשוט יותר: "אמר רבי יצחק בר נחמני אמר רבי אלעזר".

3.
מסביר ה"יד מלאכי" כללי התלמוד כלל שע :

לדידי מפרשא לי מיניה דר"פ, מלשון זה נראה שדק טפי בשמעתיה כ"כ הכ"מ פ"ה מהלכות תפלה הלכה י' לדעת הרמב"ם ז"ל ואיכא למידק על זה לכאורה דהא בפרק הגוזל ומאכיל [דף] קי"ב ב' קאמר מר עוקבא לדידי מפרשא לי מיניה דשמואל דהא דמקבלין עדים שלא בפני בעל דין כגון דפתחו ליה בדיניה ושלחו ליה ולא אתא וכו' והרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות עדות השמיט להא דמר עוקבא ופסק להלכה כרבי יוסי בר חנינא דאמר כגון שהיה הוא חולה או עדים חולים יע"ש, וכן בפרק המקבל [דף] ק"ס א' ובפרק חזקת הבתים [בבא בתרא דף ל"ה ב'] ובדוכתי אחריני מצינו זה הלשון דלדידי מפרשא לי וכו' והרמב"ם ז"ל פסק דלא כוותיהו דוק ותשכח
לכן נלע"ד ברור דלא כתב כן הכ"מ אלא דווקא היכא דתרי אמוראי פליגי אליבא דאמורא אחרינא וחד מינייהו נקט הך לישנא דלדידי מפרשא לי מיניה וכו' דאז שייך שפיר למימר דמדנקט הך לישנא נראה שדקדק טפי בשמעתיה כששמעה מפומיה דמאריה יותר מחבירו וכההיא דפרק אין עומדין [דף] ל"ד ב' דעלה אמרה לשמעתיה הכ"מ דר"ש בן פזי קאמר משמיה דריב"ל כ"ג בסוף כל ברכה וברכה וכו' ור"י בר נחמני קאמר לדידי מפרשא לי מיניה דריב"ל כ"ג תחילת כל ברכה וברכה וכו' אבל היכא דפליגי תרי אמוראי אליבא דנפשייהו וחד מינייהו קאמר לדידי מפרשא לי וכו' אז לא שייך לומר שנפסוק הלכה כההוא דאמר לדידי וכו' מטעמא דדק בשמעתיה רק פסקינן הלכתא כפי הכללים המסורים בידינו כן נ"ל פשוט דעת הכ"מ ודוק:

לפי מסקנתו יוצא, שביטוי זה לא מחדש דבר אם הוא לא בא בהקשר של מחלוקת אמוראים.

4.
אולם, אם נאמר שרבי יצחק בר נחמני לא היה תלמידו של רבי אלעזר אזי הלשון יותר מובן. הוא טוען, שלמרות שלא היה תלמידו בכל זאת שאל את רבי אלעזר מהו ההסבר וקיבל תשובה.

4.1
ביטוי זה מופיע פעם נוספת בסוף העמוד.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר