מרקד אתלת
כתובות יז ע"א
"אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי, שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה, ואומר: כלה נאה וחסודה.
רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת".
טעם שרקד עם שלושה בדים דוקא, לרמז שזכה לשלש טובות:
א. שמצא את אבידתו.
כדברי רב יהודה אמר רב במסכתות סוטה דף ב ע"א; וסנהדרין דף כב ע"א:
"ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני".
ובמסכת קידושין דף ב ע"ב:
"תניא, רבי שמעון אומר: מפני מה אמרה תורה (דברים כב) כי יקח איש אשה, ולא כתב כי תלקח אשה לאיש? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה, ואין דרכה של אשה לחזר על איש; משל, לאדם שאבדה לו אבידה, מי חוזר על מי? בעל אבידה מחזר על אבידתו".
ובמסכת נדה דף לא ע"ב:
"שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה איש מחזר על אשה, ואין אשה מחזרת על איש? משל לאדם שאבד לו אבידה, מי מחזר על מי - בעל אבידה מחזיר על אבידתו".
ב. שזכה במעשיו לאשה כזו, וכדברי רב שמואל בר רב יצחק עצמו במסכת סוטה דף ב ע"א:
"א"ר שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי: אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנאמר: (תהלים קכה) כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים".
ג. שזכה גם מבחינה רוחנית לקדושת חצי נשמתו השניה. וכדברי רב שמואל בר רב יצחק עצמו במסכת עירובין דף צה ע"ב:
"אמר רב שמואל בר רב יצחק: מקום יש בראש להניח בו שתי תפילין".
וכדקדוק הגר"א "אלו תפילין שבראש" – שבתוך הראש. הקדושה הפנימית שבמשכן הנשמה.
