סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

נטילת ריבית בהלוואה לגוי בארץ

"ולווין מהן ומלוין אותן ברבית" (משנה כאן). פוסקים רבים (טור יורה דעה סימן קעט) סבורים שהכוונה היא שמותר להלוות לגוי בריבית, משום שמטרת ההלוואה היא לסייע ולהחיות את הלווה, ומצוות הלוואה היא ליהודי בלבד. אך חכמים אסרו ליטול מגוי ריבית האסורה מהתורה, גזירה שמא ילמד ממעשיו, אך בכדי חייו מותר. הרמב"ם כותב אחרת: "עכו"ם וגר תושב לווין מהן ומלווין אותן בריבית שנאמר: 'לא תשיך לאחיך' (דברים כג, כ), לאחיך אסור ולשאר העולם מותר. ומצות עשה להשיך לעכו"ם שנאמר: 'לנכרי תשיך' (שם כא) מפי השמועה למדו שזו מצות עשה וזהו דין תורה" (רמב"ם הל' מלוה ולוה ה, א). מדבריו עולה, שהמלוה לגוי ואיננו נוטל ריבית, מבטל מצות עשה. אך הראב"ד וראשונים רבים אינם מקבלים את דבריו.
רבנו תם (בבא מציעא כאן תוס' ד"ה תשיך) כותב שכיום נוהגים להלוות לגוי בריבית: "לפי שיש עלינו מס מלך ושרים והכל הוי כדי חיינו. ועוד שאנו שרויין בין האומות, ואי אפשר לנו להשתכר בשום דבר אם לא נישא וניתן עמהם. הלכך אין לאסור רבית שמא ילמוד ממעשיו יותר משאר משא ומתן". האם דברי רבנו תם תקפים לכאן והיום בארץ ישראל, כשהמסחר מתנהל ברובו ע"י יהודים? הרב שלמה מזוז (כרם שלמה, יו"ד סי' קנט, ח) כותב: "שבזמן הזה בארץ ישראל, שנתרבה הישוב מאחינו בני ישראל הדרים שם כן ירבו וכן יפרוצו, ויש כרכים וכפרים שכל תושביהם הם מבני ישראל, וכל משא ומתן עמהם... ראוי להרחיק מזה כדי שיתעסקו הכל בישוב הארץ בעבודת אדמה ובנין". הרב משה לוי (מלוה ה', עמ' רלו), מביא את דבריו וכותב שמאחר שגם כיום ישנם מפעלים, בתי חרושת, קבלני בנין ונוסיף גם חקלאים, שמעסיקים גוים ועובדים זרים, בטענה שלא ניתן להסתדר בלעדיהם, מאחר ויהודים אינם מוכנים לעבוד בעבודות הללו או שדורשים שכר גבוה יותר, מי שמתעסק איתם רשאי להלוות להם בריבית אם מבקשים ממנו הלוואה, עם זאת שמטרתו להרוויח, והמחמיר תבוא עליו ברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר