סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן


מספר ודאי ולא מספר מסופק

בסוגיית "תקפו כהן", מובאת המשנה בבכורות (פ"ט מ"ז) העוסקת במעשר בהמה: "קפץ אחד מן המנויין לתוכן הרי אלו פטורים". מי שמנה אחד אחד את הבהמות היוצאות מהמכלאה, וקידש את העשירי, וקפץ אחד מהמנויים לתוך הדיר והתערב עם אותם שעדין לא נמנו, כל הבהמות פטורות ממעשר בהמה. כל בהמה היא ספק אם היא מהמנויים שקפצו לתוך המכלאה או לא, ומי שכבר נמנה פטור מהמעשר, מאחר ש"עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק" (בבא מציעא ז ע"א).
תוס' (ד"ה קפץ) שואל מדוע לא נאמר שאותו שקפץ, בטל ברוב? ומתרץ על פי כללים שנאמרו בהלכות רוב, שלא תואמים למקרה זה. תוס' הרא"ש (מובא בשיטה מקובצת), שואל מדוע לא נאמר כאן: "כל דפריש, מרובא פריש". ומשיב שגם ע"פ כלל זה, המיעוט נשאר כספק, אלא שהתורה התירה ספק כזה, והאיסור נהפך להיתר ע"י ביטול ברוב. אבל כאן שמדובר בדבר שצריך לספור אותו, התורה דורשת שהספירה תהיה ברורה וודאית.
הרב אברהם דובער כהנא שפירא (דבר אברהם חלק א סי' לד), דן ע"פ דברי תוס' רא"ש הללו, בספירה אחרת. אדם מסופק איזה יום יש לספור בספירת העומר, ואין לו יכולת לברר זאת, האם יוכל לספור למשל: "היום שלושה ימים, היום ארבעה ימים"? ומשיב, שמצות ספירת העומר אין כונתה שאדם יוציא מפיו את המילים של מספר היום, אלא שידע באופן ברור מה המנין הנכון של ספירת היום.
דברים דומים כותב הרב שמעון שקופ (שערי יושר, שער הספקות, פרק ה), שמספר שאינו ברור לא נחשב מספר כלל, ולכן יש לדעת עוד לפני הברכה את מנין היום, ולא רק בשל הפסק בין הברכה לספירה. לפיו, בדרך זו אפשר לישב קושית ראשונים, מדוע בחו"ל אין סופרים שתי ספירות כמו שעושים יום טוב שני, ומשיב: "אם נחשוב לספק, בטלה כל המצוה, ובזמן שלא היו בקיאים בקביעת החודש, לא היו מקיימים מצות ספירה". העיקרון הוא שספירה תלויה בידיעת האדם, ולכן ספירת ספק איננה ספירה.


עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר