הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

שאני רבי חנינא

חולין ז ע"ב

 
"(דברים ד, לה) אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ - אמר רבי חנינא: ואפילו כשפים.
ההיא איתתא דהות קא מהדרא למישקל עפרא מתותיה כרעיה דרבי חנינא, אמר לה: שקולי, לא מסתייעא מילתיך, אין עוד מלבדו כתיב.
והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה!
שאני רבי חנינא, דנפישא זכותיה.
ואמר רבי חנינא: אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, שנאמר: (תהלים לז, כג) מֵה' מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ... (משלי כ, כד) וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ".

דקדוק בסוגיה מעלה שהגמרא לא תירצה את מלוא הקושיה.
התשובה "שאני רבי חנינא, דנפישא זכותיה" מתרצת כיצד לא הצליחה אותה מכשפה מרשעת לפגוע ברבי חנינא. אבל רבי חנינא עצמו טען ש"אין עוד מלבדו" – שאין כלל כח בכשפים! וכמו ששב ופירש לבסוף, שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, ואין שום כח בכשפים אם לא הוכרז על היזקם לפני כן למעלה! וכן עדיין סותרים דבריו את דברי רבי יוחנן: שהכשפים דוקא מכחישין פמליא של מעלה!

אלא שאכן יש פה מחלוקת בין רבי חנינא לבין רבי יוחנן.
ומחלוקת זו היא היא המחלוקת שבמסכת שבת דף קנו ע"א:
"איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל.
רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל".
וממשיכה הגמרא שם ומבארת שכרבי יוחנן סוברים גם רב, שמואל, רבי עקיבא, ורב נחמן בר יצחק.
חכמים אלו סוברים שקיימת גמישות מה במזל, ומצווה גדולה בכוחה לבטל את אשר נקבע מראש במזלו של אותו אדם מישראל. לפיכך גם הכשפים יכולים להשפיע ולשנות כפי כוחם.
ואילו שיטת רבי חנינא שהמזל קשיח לגמרי, ולא ניתן כלל לשנותו.
הוא גם זה שאמר בכמה מקומות בש"ס "הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים".
לשיטתו בודאי שגם לכשפים אין שום יכולת.

לכן קושיית הגמרא "והאמר רבי יוחנן: למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה", לא היתה לסתור את דברי בר פלוגתו. הקושיה היתה רק לדעת רבי יוחנן והסוברים כמותו, הכיצד לא נתאפשרה שום פגיעה ברבי חנינא, והלא לשיטתם יכולים גם יכולים הכשפים לפגוע ולהזיק!
על כך התשובה "שאני רבי חנינא" שונה הוא בדעתו משאר חכמים, ושונה ההשגחה כלפיו, משום דנפישא זכותיה. וההשגחה העליונה נוהגת עם רבי חנינא כפי שיטתו הוא!
לכן אמר עליו רבי יהודה הנשיא במסכת עבודה זרה דף י ע"ב: "לית דין בר איניש".
ופירש רבינו חננאל: "לית דין ילוד אשה כלומר מלאך הוא".
וההנהגה בעניניו אינה כהנהגת סתם בני תמותה.