סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

 

בדין כהנים ששימשו לע"ז

מנחות קט ע"א-ע"ב


מתני' הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ואין צריך לומר לדבר אחר שנאמר {מלכים ב כג-ט} אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים כי אם אכלו מצות (בקרב) אחיהם הרי אלו כבעלי מומין חולקין ואוכלין ולא מקריבין:
גמ' אמר רב יהודה כהן ששחט לעבודת כוכבים קרבנו ריח ניחוח אמר רב יצחק בר אבדימי מאי קראה {יחזקאל מד-יב} יען אשר ישרתו אותם לפני גילוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאום ה' אלהים ונשאו עונם וכתיב בתריה ולא יגשו אלי לכהן לי אי עבד שירות אין שחיטה לאו שירות הוא:
א. איתמר שגג בזריקה רב נחמן אמר קרבנו ריח ניחוח רב ששת אמר אין קרבנו ריח ניחוח אמר רב ששת מנא אמינא לה דכתיב והיו לבית ישראל למכשול עון [מאי] לאו או מכשול או עון ומכשול שוגג ועון מזיד ורב נחמן מכשול דעון:
ב. אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא {במדבר טו-כח} וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה מלמד שכהן מתכפר על ידי עצמו במאי אילימא בשחיטה מאי איריא שוגג אפילו מזיד נמי אלא לאו בזריקה ורב ששת אמר לך לעולם בשחיטה ובמזיד לא נעשה משרת לעבודת כוכבים
ג. ואזדו לטעמייהו דאתמר הזיד בשחיטה רב נחמן אמר קרבנו ריח ניחוח ורב ששת אמר אין קרבנו ריח ניחוח רב נחמן אמר קרבנו ריח ניחוח דלא עבד שירות רב ששת אמר אין קרבנו ריח ניחוח נעשה משרת לעבודת כוכבים אמר רב נחמן מנא אמינא לה דתניא כהן שעבד עבודת כוכבים ושב קרבנו ריח ניחוח במאי אילימא בשוגג מאי ושב שב ועומד הוא אלא פשיטא במזיד ואי בזריקה כי שב מאי הוי הא עבד לה שירות אלא לאו בשחיטה ורב ששת אמר לך לעולם בשוגג והכי קאמר אם שב מעיקרו דכי עבד בשוגג עבד קרבנו ריח ניחוח ואם לאו אין קרבנו ריח ניחוח
.  

 

רקע

הנדון האם כהן שעבד לע"ז נפסל לשמש בביהמ"ק.
שלושה משתנים (בלתי תלויים) יש בסוגיא:
א. המקרה: [שחיטה / זריקה]
ב. האופן: [שוגג / מזיד]
ג. השיטה [רב נחמן / רב ששת]
בכל המשתנים הערך הימני קל יותר מהשמאלי.
המשתנה התלוי: דין הכהן. כדי לצמצם בטבלאות נגדיר שלושה דינים אפשריים:
1. מותר
2. בשוגג מותר במזיד אסור
3. אסור


 

מהלך הסוגיא

הסוגיא מציגה מקור שמייצג לכאורה על אחד משתלושת הדינים האפשריים.

סעיף א – דין 3
הפסוק יען אשר ישרתו וגו' והיו לבית ישראל למכשול עון נדרש באופן פשוט יותר כרב ששת: או מכשול או עון, דהיינו יש מקרה שכהן נפסל בין בשוגג בין במזיד, דהיינו דין 3.

סעיף ב – דין 2
הפסוק וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה נדרש לכו"ע כדין 2 – כהן שעבד עבודה כל שהיא בשוגג לא נפסל אך במזיד נפסל.

סעיף ג – דין 1
הברייתא כהן שעבד עכו"ם ושב קרבנו ריח ניחוח מתפרשת באופן פשוט כרב נחמן: אם שב מהיותו מזיד לא נפסל לעבוד, דהיינו דין 1.

שורש המחלוקת
כיוון שיש רק שני מקרים (שתי שורות בטבלה) יש מקום רק לשני דינים ולא לשלושה. כל אחד מהאמוראים בוחר לו איפוא רק שני דינים מתוך השלושה, ומבטל את האפשרות לקיום הדין השלישי.
לכו"ע הפסוק בסעיף ב מתפרש כפשוטו, דהיינו יש דין 2, ונחלקו אם הדין האחר הוא דין 1 או דין 3.
לרב ששת הפסוק בסעיף א מתפרש כפשוטו (דין 3), ולכן הוא מוכרח להדחק בפרשנות הברייתא בסעיף ג, ולפרש אותה כשב מעיקרא, דהיינו דין 2 ולא דין 1. כך נותרו לפי רב ששת דין 3 ודין 2. ממילא הוא ממקם אותם בברייתא כך שדין 3 בשורה התחתונה ודין 2 בשורה העליונה.
לרב נחמן הברייתא בסעיף ג מתפרשת כפשוטה (דין 1), ולכן הוא מוכרח להדחק בפרשנות הפסוק בסעיף א, ולפרש אותו 'מכשול דעון', דהיינו דין 2 ולא דין 1. כך נותרו לפי רב נחמן דין 1 ודין 2. ממילא הוא ממקם אותם בברייתא כך שדין 1 בשורה העליונה ודין 2 בשורה התחתונה.



כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר