גודל דינר ונסכא
מנחות קז ע"א
"הרי עלי זהב - לא יפחות מדינר זהב. ודלמא נסכא! אמר ר' אלעזר: דאמר מטבע".
פירש רש"י: "נסכא - חתיכה אחת של זהב שקורין פלט"א". כלומר מטיל.
ואם לא אמר 'מטבע' מביא אכן חתיכת זהב.
ומה גודלה של אותה נסכא שעליו להביא?
כתב תוספות:
"ודילמא נסכא - נראה דנסכא פחות מדינר, דמטפי לא קשיא ליה, דאזלינן בתר הפחות".
כלומר שמקשה הגמרא "ודלמא נסכא" – אולי די בנסכא. מכאן שגודל הנסכא שאותה הוא צריך להביא קטנה מדינר.
וממשיך התוספות:
"וקשיא מהא דאמרינן בהגוזל בתרא (ב"ק דף צו ע"ב) נסכא ועבדינהו זוזי משמע דזוזא פחות מנסכא!
וי"ל דהתם בזוזי פשיטי דהוא שמיני שבצורי ואף על גב דנקט זוזי סתם הכי נמי תנן בפ' אף על פי (כתובות דף סה ע"ב) כלים של חמשים זוז ומפרש בגמ' חמשין זוזי פשיטי...".
אלו הם דברי הגמרא במסכת בבא קמא דף צו ע"ב:
"ואמר רב פפא: האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועביד זוזי - לא קני... זוזי ועבדינהו נסכא – קני..."
מבואר שניתן לעשות מהנסכא זוזים. הרי שהנסכא גדולה ממטבעות.
אלא שקושיית התוספות לכאורה תמוהה. הרי פירש רש"י שנסכא היא חתיכה של זהב. ממילא אין לה גודל קבוע. אם כן מי שנדב זהב מביא את החתיכה הקטנה ביותר המקובלת ומצוייה. אך מה הקושייה אם רב פפא עוסק בנסכא גדולה, כדי לתאר מקרה בו מייצרים ממנה מטבעות?
אמנם, זהו אכן תירוץ התוספות. ייתכנו מידות שונות לנסכא, וייתכנו אפילו מידות שונות למטבעות שונים.
אלא שאין דרך תוספות להעלות השערות וספקולציות ללא מקור, לא בקושיותיו ולא בתירוציו. לכן העדיף התוספות להתמקד במידות השונות של המטבעות, כי מיד הוא שולף מאמתחתו מספר גמרות שבהם מוכח שאכן כך המציאות.
