ליבון והַאֲדָמָה / הרב יעקב לויפר

פורסם במוסף 'קולמוס', משפחה

חולין ח ע"א

רש"י בפירושו למסכת חולין (ח.) כותב על המילים 'לִבֵּן סכין ושחט בה': "ליבן – בָּאוּר. בלשון חכמים נקרא ליבון, ובלשון הלועזים קורין באדמותי'".

המילים 'קורין באדמותי' נראות סתומות, קשה גם כן להבין מה בוער לרש"י לבאר לנו איך נקרא התהליך בלשון הלועזים.

בספר 'מעייני אגם' לר' אברהם מאיר גלאנצר ישנו ביאור נפלא על דברי רש"י אלו: ברזל מלוהט נקרא בצרפתית 'ברזל אדום', ולא ברזל מלובן. והפועל שנקרא בלשון חכמים ליבון נקרא בצרפתית 'להאדים'. רש"י פונה ללומד דובר הצרפתית שלא אמור לחשוב ש'ליבן סכין' פירושו – ליהט אותה באש. אך מכיון שהוא מכיר את המושג 'להאדים ברזל' בשפתו שלו, ויודע שהפעולה נקראת על שם הצבע שהברזל מקבל, יוכל מעתה להבין היטב מדוע קראו חז"ל לפעולה ליבון – גם היא על שם הצבע [לאחר שהברזל המלוהט מוצא מן האש, הוא מקבל צבע מעט לבן. מה שמתאים מאוד למקרה המדובר בגמרא שם, שהרי השחיטה מתבצעת לאחר הוצאת הסכין מן האש]. נמצא שבלי ידיעה מעמיקה בשפה הצרפתית – לא הפסדנו רק 'פירוש המילה', אלא את כל כוונת רש"י במשפט זה.

הנה לנו דוגמא המראה כיצד אפילו לעז שברש"י צריך לימוד.