קיץ המזבח
מנחות צ ע"א
"תנן התם: מותר נסכים לקיץ המזבח".
מהו קיץ המזבח?
פירש רש"י במסכת כתובות דף קו ע"ב:
"לקיץ המזבח - כשהוא בטל מנדרים ונדבות לוקחין עולות ומקריבין".
למה נקראו קרבנות אלו קיץ המזבח?
פירש הרמב"ם במסכת שקלים פרק ד משנה ד:
"וקיץ, שם ימות החמה, ופירות הקיץ כלומר התאנים והענבים שקוצין ומיבשין אותן דרך בני אדם לאכול מהן הרבה נוסף על סעודתן, ולפיכך נקראו הקרבנות שמקריבין על גבי המזבח נוסף על החובה קיץ המזבח".
כלומר, שקרבנות אלו נחשבים ל'מנה האחרונה' של המזבח, כמו אותה תאנה שקטיפתה נקראת 'קיץ'. (קצירה היא בתבואה, בצירה בענבים, מסיק בזית, וגדירה בתמר).
וכך אמרו במסכת שבועות דף יב ע"א:
"מה הן מביאין מן המותרות? קיץ כבנות שוח למזבח.
והכתיב: (ויקרא ב') כי כל שאור וכל דבש וגו'! תני רב חנינא כבנות שוח לאדם".
וכך פירש רש"י כת"י כאן במנחות.
וקשה:
א. למה הוזכרה תאנה דווקא, ולא שאר פירות?
ב. למה הוזכרה פעולת הקציצה, ולא התאנה עצמה – 'תאנת המזבח'?
ג. למה לא השתמשו לתיאור 'מנה אחרונה' במילה "אפיקומן" המצויה בלשון חז"ל למשל במסכת פסחים פרק י משנה ח.
ד. אמרו בתוספתא מסכת מנחות פרק י הלכה ח: "קיץ המזבח מה הן? לוקחין בהן עולות ומקיצין בהן את המזבח". מהי משמעות מקיצין לפירוש זה?
ושמא יש לפרש, שכמו שזמן הקיץ הוא אחר הקציר לקראת סוף עונת החום, כאשר התאנים כבר בשלות והגיע עת לקוצם, כך קיץ המזבח קָרֵב רק אחר שתמה הקרבת קרבנות החובה ונדרים ונדבות של אותו היום.
ודברי רב חנינא בשבועות הם תוספת דרשה לַשֵּׁם קיץ.
