הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הדורות: אמורא מאוחר

[אמוראים]

מנחות עז ע"א

"אמר שמואל: אין מוסיפין על המדות יותר משתות, ולא על המטבע יותר משתות, והמשתכר לא ישתכר יותר משתות. מאי טעמא? אילימא משום אפקועי תרעא, אי הכי, שתות נמי לא! אלא משום אונאה, כי היכי דלא ליהוי ביטול מקח. והא אמר רבא: כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין, אפילו פחות מכדי אונאה חוזר! אלא משום תגרא, כי היכי דלא למטייה דיאנה. דיאנה הוא דלא לימטייה, רוחא לא בעי? זבן וזבין תגרא איקרי?
אלא אמר רב חסדא, שמואל קרא אשכח ודרש: +יחזקאל מ"ה+ השקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם, מנה - מאתן וארבעין הוו! אלא שמע מינה תלת: שמע מינה מנה של קודש כפול היה, ושמע מינה מוסיפין על המדות ואין מוסיפין יותר משתות, ושמע מינה שתותא מלבר. אמר רבינא: מתני' נמי דיקא, דקתני: תודה היתה באה חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות, שמע מינה."

הגמרא שואלת "מאי טעמא" על דינו של שמואל. מדובר על דין שפרטיו הם מדרבנן ולכן שייך לשאול "מאי טעמא".
הסבר אחד הגמרא דוחה ועל ההסבר השני היא מקשה מדברי רבא "והא אמר רבא...". נשאלת השאלה כיצד מקשים מדברי רבא על שמואל שחי כמה דורות לפניו? אמנם יש גירסא של "רבה" במקום "רבא", אבל עדיין השאלה נשארת בתוקפה, מפני שגם רבה חי אחרי שמואל ולא חי בדורו, וכיצד מקשים מדבריו על דברי שמואל?

אלא, בהכרח לומר הסבר כללי: בכל מקום בש"ס, שקיים קושי כזה הרי שההסבר הכללי הוא: הגמרא טוענת שדינו של האמורא המאוחר [בסוגייתנו: "רבא" או "רבה"] היה ידוע כבר בתקופת האמורא המוקדם – [בסוגייתנו – שמואל].

או אפשר לומר הסבר פרטני: אולי מדובר בסוגייתנו על רבא בר נתן או רבא בר ירמיה שהיו תלמידי רב, ובהחלט הכירו את שמואל.

ולפי הגירסא של "רבה" אפשר לומר, שמדובר על רבה בר רב הונא:

אטלס עץ חיים:
רבה בר רב הונא:

אמורא בדור השלישי, בנו ותלמידו המובהק של האמורא המפורסם רב הונא, היה גם תלמידו של רב וקיבל גם משמואל. קיבל תורה גם מרב חסדא ואחר כך הפך לו לתלמיד-חבר [רבה בר רב הונא מכנה את רב חסדא "חברינו" – גיטין פ"ו ע"ב]
רבה בר רב הונא ורב חסדא ביקרו את רב נחמן כשבא לסורא (סוכה י"ד ע"ב), היה גם בארץ ישראל ולמד אצל רבי יוחנן.

מכיון שלמד גם אצל שמואל סביר לומר שלא אמר דברים סותרים לדינו של שמואל, ולכן הגמרא – בסוגייתנו – מקשה מדבריו על דברי שמואל, כאילו שהיא מקשה מדברי שמואל על עצמו [סתירה פנימית בדברי שמואל].