סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

כמין כי יווני

מנחות עה ע"א

 
"רקיקין משוחים - ולא חלות משוחות.
מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט ולכתוב חלות משוחות ורקיקין בלולין.
כיצד מושחן? כמין כי, והשאר נאכל וכו'. מאי כמין כי? אמר רב כהנא: כמין כי יווני".


משיחה כמין כי יווני מוזכרת גם במשיחת הכהנים, במסכת הוריות דף יב ע"א:
"ת"ר: כיצד מושחין את המלכים? כמין נזר, ואת הכהנים? כמין כי. מאי כמין כי? אמר רב מנשיא בר גדא: כמין כף יוני".

מהי צורת האות כי היוונית?
מבואר ברמב"ם הלכות כלי המקדש פרק א הלכה ט:
"כיצד מושחין את הכהן, צק את השמן על ראשו וסך ממנו על גבי עיניו כמין כי יוונית כזה /במקור ישנה צורת האות איקס בלועזית/ שנאמר וַיִּצֹק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו".

מה טעם מושחים את הרקיקים בצורת כי יוונית?
לדברי רבא המשיחה נלמדת מהמילים וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן (שמות כט, ב; ויקרא ב, ד; ויקרא ז, יב; במדבר ו, טו). משמעות מְשֻׁחִים – כמו הכהנים שנמשחים לכבוד בְּהִכַּנְסָם לתפקידם, ובדומה למלכים. לכן צורת המשיחה היא כצורת משיחת הכהנים.

ומנין למדו מהי הצורה בה מושחים אדם?
כתוב ביחזקאל ט:
א) וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ.
מיהו אותו איש אשר כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ?
ב) וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו.
מה עשה אותו האיש עם כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ – מלשון משיחה?
ג) וַיִּקְרָא אֶל הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו: ס
ד) וַיֹּאמֶר ה' (אלו) אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים.
מהי צורת אותה משיחה? מהו אותו תָּו שמשח?
פירש רד"ק: "ורבותינו ז"ל פי' תיו האות הנקראת תי"ו".
והוא במסכת שבת דף נה ע"א:
"והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה וגו'. אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה".
מכאן שמשיחה היא בצורת האות תי"ו.
ואמרו במסכת סנהדרין דף כא ע"ב: "אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא: בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי". וכן בירושלמי מסכת מגילה פרק א ה"ט הובא "מאן דאמר בדעץ ניתנה התורה", כלומר כתב עברי עתיק.
וצורת האות תי"ו בכתב עברי, כצורת האות כִי ביוונית.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר