טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אכלה חגב קרסמוה נמלים – חגב

"אכלה חגב, קרסמוה נמלים, שברתהו הרוח, הכל מודים: חרש מפסיק, לא חרש אינו מפסיק" (מנחות, עא ע"ב). 

שם עברי: חגבאים      שם באנגלית:      Grasshopper       שם מדעי: Caelifera


נושא מרכזי: במה שונה אכילה מקרסום?

 

החגבים הוא שמה של תת סדרה בסדרת החגבאים (על סדרת החגבאים ראה במאמר "שחט לה חגב"). בני משפחת החגביים (הנכללת בתת סדרת החגבים) שונים מקרוביהם בני משפחת החרגוליים בכמה פרטי מבנה המאפשרים לזהותם בקלות: החרגולים הם בעלי מחושים ארוכים (יותר מחצי אורך גופם) ואילו למשפחת החגביים מחושים קצרים (פחות מחצי אורך גופם). (ראה תמונות). לנקבות החרגולים יש בקצה הבטן צינור הטלה ואילו לנקבות משפחת החגביים יש בקצה הבטן ווים שבעזרתם הן חופרות גומות לצורך הטלת הביצים. החרגולים ניזונים בדרך כלל מטריפה ואילו החגביים צמחונים. החגבים צמחונים "כוללנים" (generalist) האוכלים מגוון רחב מאד של עשבים, עלים ויבולי תבואה ממשפחות צמחים שונות בניגוד לכ – 70% מבין החרקים הצמחונים הניזונים ממין צמח אחד, כמה מינים או כמה סוגים. החגבים נוטים להתפתח טוב יותר ולייצר צאצאים רבים יותר כאשר הם ניזונים על תערובת של מיני צמחים שונים. חלק מהחגבים ניזונים תקופה רצופה (מיום אחד ועד חודשים) מצמח אחד ולאחר מכן עוברים למין אחר ואילו חלק מהחגבים מחליף את הפונדקאים בתכיפות רבה. מבין כ - 8,000 מיני החגבים רק אחד הוא בעל תפריט המוגבל למין צמח בודד.

השימוש בפעלים השונים ("אכלה חגב" לעומת "קרסמוה נמלים") המתארים את הנזק שגרמו החגבים והנמלים לשדה מבטא היטב את צורת פעילותם. רש"י מפרש במקום: "אכלה חגב - לאמצע שדהו. דרך חגב לאכול מלמעלה, דרך נמלה לקרסם קנה השבולת מלמטה". ניתן להוסיף על דברי רש"י או אולי לחדד את ההבדלים בין החגב והנמלה אם נתייחס לפער ההתנהגותי העקרוני ביניהם. החגבים אינם אוגרים מזון אלא אוכלים אותו במקום. הדרך היעילה ביותר לניצול המזון היא לאכול "מלמעלה" כלומר להתחיל בהחלקים העליונים והחיצוניים של הצמח ובמידת הצורך להתקדם אל חלקיו הפנימיים. החלקים החיצוניים הם בדרך כלל העלים הצעירים, הנוחים ללעיסה ובעלי ערך אנרגטי גבוה יחסית. הנמלים, לעומת זאת, אוגרות מזון ואוכלות אותו בתוך קינן. הן ניזונות בעיקר מזרעים ובמידה קטנה גם מחרקים. הנמלים אוספות את הזרעים על פני הקרקע או מטפסות על הצמחים. לעיתים נמלה מכרסמת את גבעול הפרי ונופלת איתו ארצה ונושאת אותו בשלמותו לקן. על מנת לייעל את האיסוף הנמלים עשויות לכרסם בבסיס גבעול של אחד מהדגניים כמו חיטה ושעורה, לגרום לנפילת השיבולת, ולאחר מכן לגרור את השיבולת בשלמותה או מפורקת לשיבוליות אל הקן (על הנמלים תוכל לקרוא במאמר "אי אתם מודים לי באוכל נמלה כלשהוא").

שיירות של נמלי קציר מסוגלות לאסוף אל קיניהן כמויות גדולות של זרעים. לא בכדי דנה המשנה בגורל התבואה שבחורי הנמלים, משום שכמותה עלולה להגיע לעשרות ק"ג: "חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי הן של בעל הבית. שלאחר הקוצרים, העליונים לעניים והתחתונים של בעל הבית. רבי מאיר אומר הכל לעניים שספק לקט לקט" (פאה פ"ד מי"א). איסוף הזרעים על ידי הנמלים עלול לגרום נזק רב לחקלאי. אנו מוצאים במשנה בפאה (פ"ב מ"ז): "שדה שקצרוה גוים, קצרוה לסטים, קרסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה ... פטורה שחובת הפאה בקמה". על פי המשנה תבואה שנאספה מהקרקע ולא נקצרה פטורה מפאה. מסיבות מובנות לא הוזכרה במשנה בפאה גם אכילת החגב בצד קרסום הנמלים שהרי התבואה הנאכלת על ידו בוודאי אינה מעניינה של המשנה. לעומת זאת בתוספתא המובאת בסוגייתנו כאשר הדיון הוא לגבי הגורמים העשויים לפצל ("להפסיק") שדה ליחידות משנה לעניין פאה מוזכרת גם אכילת חגב הדומה לקרסום על ידי נמלים או שבירה על ידי הרוח.
 

ארבה - נציג משפחת החגביים

איזופיה שמנמנה - זכר - נציג משפחת החרגולים

 

איזופיה שמנמנה - נקבה      בקצה הבטן  בולט צינור ההטלה המאפיין את נקבות החרגולים




א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.