סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

צורתא דשמעתא - ניתוח סוגיות בכלים צורניים                                   לרקע וביאור שיטת הלימוד - לחץ כאן
אברהם ליפשיץ

 

בדין גלגול עיסה בגוי


א. אמר רבא: פשיטא לי דמירוח הקדש פוטר, ואפי' ר' עקיבא לא קא מחייב התם - אלא שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן, אבל מירוח הקדש בעלמא פוטר; 
ב. מירוח העובד כוכבים - תנאי היא, דתניא: תורמין משל ישראל על של ישראל, ומשל עובדי כוכבים על של עובדי כוכבים, ומשל כותיים על של כותיים, ומשל כל על של כל, דברי ר"מ ור' יהודה; רבי יוסי ור"ש אומרים: תורמין משל ישראל על של ישראל, ומשל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כותיים על של עובדי כוכבים, אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים ושל כותיים, ולא משל עובדי כוכבים ושל כותיים על [של] ישראל; 
ג. גלגול הקדש פוטר, דתנן: הקדישה עיסתה עד שלא גלגלה ופדאתה - חייבת, משגלגלה ופדאתה - חייבת, הקדישה עד שלא גלגלה וגלגלה הגזבר ואחר כך פדאתה - פטורה, שבשעת חובתה היתה פטורה. 
ד. בעי רבא: גלגול עובד כוכבים מאי? מיתנא תנן: גר שנתגייר והיתה לו עיסה, נעשה עד שלא נתגייר - פטור, משנתגייר - חייב, ספק - חייב; הא מאן קתני לה? דברי הכל היא, ואפי' רבי מאיר ורבי יהודה דקמחייבי התם פטרי הכא, התם הוא דכתיב דגנך דגנך יתירא, הוי מיעוט אחר מיעוט, ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפילו עובדי כוכבים, אבל הכא תרי זימני עריסותיכם כתיב, חד עריסותיכם כדי עיסתכם, וחד עריסותיכם ולא עיסת עובדי כוכבים ולא עיסת הקדש, או דלמא רבי יוסי ורבי שמעון קתני לה דקא פטרי, אבל רבי מאיר ורבי יהודה גמרי ראשית ראשית מהתם? 
ה. אמר רבא: יהא רעוא דאחזיה בחילמא. הדר אמר רבא, מאן דאמר: מירוח העובד כוכבים פוטר, גלגול העובד כוכבים פוטר, מאן דאמר: מירוח העובד כוכבים אינו פוטר, גלגול העובד כוכבים אינו פוטר. 
ו. איתיביה רב פפא לרבא: עובד כוכבים שהפריש פטר חמור וחלה - מודיעים אותו שהוא פטור, וחלתו נאכלת לזרים, ופטר חמור גוזז ועובד בו; הא תרומתו אסורה, והא האי תנא דאמר: מירוח העובד כוכבים אינו פוטר, וגלגול עובד כוכבים פוטר! ועוד איתיביה רבינא לרבא: חלת עובד כוכבים בארץ ותרומתו בחוצה לארץ - מודיעין אותו שהוא פטור, חלתו נאכלת לזרים, ותרומתו אינה מדמעת; הא תרומתו בארץ - אסורה ומדמעת, והא האי תנא דאמר: מירוח העובד כוכבים אינו פוטר, גלגול העובד כוכבים פוטר! 
ז. מדרבנן, גזירה משום בעלי כיסים. אי הכי, אפי' חלה נמי! אפשר דאפי לה פחות מחמשת רבעים קמח ועוד. תרומה נמי אפשר דעביד לה כדר' אושעיא! דאמר רבי אושעיא: מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר; אי נמי, דעייל לה דרך גגות ודרך קרפיפות! התם בפרהסיא זילא ביה מילתא, הכא בצינעא לא זילא ביה מילתא.  

 

רקע

הנדון בסוגיא הוא מעשה שבדרך כלל מחייב במתנות (תרו"מ / חלה], שנעשה באופן מיוחד שלעיתים לא מחייב. 
בארבע הלכות עוסק רבא. ארבעה מקרים הנגזרים משני משתנים:
הפעולה [מירוח / גלגול]
הגורם הפוטר [הקדש / גוי]



סעיף א – משבצת ימנית עליונה
סעיף ב – משבצת ימנית תחתונה
סעיף ג – משבצת שמאלית עליונה
סעיף ד – משבצת שמאלית תחתונה

הספק של רבא, סעיף ד
צד ראשון בספק: גם התנאים שמחייבים בימנית תחתונה מודים שבשמאלית פוטר [רק בשמאלית יש דרשה מיוחדת, מיעוט אחר מיעוט, לרבות מירוח גוי שמחייב בתרו"מ]. 
צד שני בספק: אותם תנאים שמחייבים בימנית תחתונה מחייבים גם בשמאלית תחתונה [גז"ש ראשית ראשית מהימנית תחתונה לשמאלית תחתונה]. לפי זה כשם שהשורה העליונה הומוגנית, כך גם השורה התחתונה. 
הספק אם כן הוא רק על דעת המחייבים, ר"מ ור"י, האם הם חולקים גם בשמאלית או רק בימנית. 

פשיטת הספק, סעיפים ה-ז
רבא (סעיף ה) פשט כצד השני של הספק: בכל השורה התחתונה יש מחלוקת תנאים. 
רב פפא ורבינא (סעיף ו) הקשו מברייתות מהם עולה השיטה הבאה: מירוח גוי מחייב וגלגול גוי פוטר, דהיינו חלוקה בין שתי המשבצות בשורה התחתונה. 
שיטה זו לא יכולה להתאים עם המקילים בימנית תחתונה (ר"י ור"ש), שהרי הם מקילים בכל השורה התחתונה. מכאן ניתן להסיק ששיטה זו שייכת למחמירים בימנית תחתונה (ר"מ ור"י), ומכאן המסקנה כצד הראשון של הספק: גם המחמירים בימנית תחתונה מקילים בשמאלית תחתונה. 
דחיית ההוכחות (סעיף ז) היא, שברייתות אלו הן דווקא כשיטת המקילים, והחומרא במשבצת הימנית היא רק מדרבנן. בעקבות אופי החששות דווקא בימנית שייך להחמיר מדרבנן.
לפי הדחייה הגענו למצב הפוך (משיטת המקשים בסעיף ו): המחמירים בימנית מחמירים גם בשמאלית. המקילים בשמאלית מחמירים בימנית מדרבנן. 
 

סיכום

להבהרת ההבדל בניתוח הברייתות (מסעיף ו) בין השלבים השונים במהלך הסוגיא, נפריד בטבלה בין שיטת המחמירים לשיטת המקילים (ותחת זאת נסיר מהטבלה את הדיון בהקדש עליו לא נחלקו לא תנאים ולא אמוראים). 
נתאר קודם את הספק של רבא, כפי שהובן בסעיף ד:



רק בצד הראשון של הספק יש שורה לא הומוגנית. כיוון שבסעיף ו יש ברייתות מהם עולה שורה לא הומוגנית מוכרח כצד הראשון של הספק, דהיינו ששורה זו היא כדעת המחמירים. 
החידוש בסעיף ז, הוא שניתן להציב שורה לא הומוגנית גם בדעת המקילים, וזאת על ידי הפיכת החיוב במשבצת הימנית לחיוב מדרבנן. כך ניתן יהיה להציב את הברייתות (מסעיף ו) בדעת המקילים. 



בסעיף ו רצו המקשים להציב את הברייתא בשורה העליונה, בדעת המחמירים, ובתירוצו של רבא, בסעיף ז, מציבים את הברייתא בשורה התחתונה (ומשנים את החיוב מדאורייתא לדרבנן). לפי מסקנה זו של סעיף ז מתקבלת הטבלה הכוללת כך:
 





כתב: אברהם ליפשיץ  © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר