הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אינו צריך"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

מנחות סו ע"א

"רבי יהודה בן בתירא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר תספור לך, ספירה תלויה בבית דין, יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם. 
רבי יוסי אומר: ממחרת השבת - ממחרת יום טוב; אתה אומר: ממחרת יו"ט..."

1.
כמה פעמים בסוגייתנו הגמרא מביאה לשון "אינו צריך". המשמעות היא, שהחכם אומר שלא צריך את הדרשה הקודמת, אלא ניתן ללמוד את הדין מדרשה אחרת.

2.
דרשה דומה לזו של רבי יהודה בן בתירא הובאה בעמוד הקודם על ידי רבי אליעזר.

3.
ביאור המושג "אינו צריך" נמצא ב"בית אהרן", כרך ח, עמוד תרסא. שתי שיטות בדבר. שיטה אחת:

"דבעיקר הדין מודה לת"ק אלא דלימוד הת"ק אינו מן הצורך..." וכך הוא ההסבר הנפוץ יותר.

4.
שיטה שניה: בספר "דברי שמואל" [מובא, שם, ב"בית אהרן"]:

"אכן הדעת נותנת שלשון זה לא יתכן אלא כשיש בלימוד השני איזה מעלה בבחינת מה על הלימוד הראשון דאם לא כן, הרי כמו כן יוכל התנא קמא לומר לו "אינו צריך"..."

5.
בסוגייתנו ההסבר השני הגיוני יותר, מפני שהדרשה של רבי יהודה בן בתירא "חזקה" יותר: היא מדגישה את העיקרון היסודי של "סמכות חכמים" – קידוש החודש נתון בסמכות בית דין - שזה היה עיקר הויכוח עם הבייתוסים. [וראה, "מתיבתא", על דף סה עמוד ב, הערה י.]

6.
לפי זה אפשר ליישב קושי אחר: בעמוד הקודם מובאת שאלת תוס': מדוע רבי יהודה בן בתירא הובא בברייתא אחרי "רבי יוסי בר יהודה" שחי אחריו [שהרי בדרך כלל מוזכרים התנאים במשניות ובברייתות לפי סדר הדורות].
לפי ההסבר כאן, ניתן להסביר, שהברייתא רוצה להדגיש שהדרשה של רבי יהודה בן בתירא יותר "חזקה" מהדרשה של רבי יוסי בר יהודה. ולכן הברייתא שינתה את סדר הופעת התנאים ["סדר הדורות"] בכוונה, ולא כתוס' שאמר "ואין לחוש...".

6.1
תוס' כנראה יסביר שהביטוי "אינו צריך" הוא כהסבר הראשון לעיל, ואין בו משום תוספת מעלה.