סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: הלכה כרשב"ג במשנתנו

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

בבא בתרא קעד ע"א


 

אמר רבה בר חנה אמר ר' יוחנן: כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו - הלכה כמותו, חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה.

 

1.
כלל זה - 7 מופעים בש"ס [בסוגיות שונות].
בסוגייתנו אין הלכה כרשב"ג. הנושא הוא "ערב" והוא נכלל בין 3 היוצאים מן הכלל, שאין הלכה כרשב"ג כשחולק במשנה על חכמים אחרים.

2.
רשב"ם בסוגייתנו מדגיש שכלל זה חל רק במשניות ולא בברייתות.

3.
את הכלל אומר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן.

4.
כלל זה שנוי במחלוקת אמוראים אם אמר זאת ר' יוחנן כמוכח בגמרא:
הגמרא במסכת בבא מציעא דף לח עמוד ב:

רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכרם בבית דין מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים.
אתמר, רבי אבא ברבי יעקב אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל,
ורבא אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים. –
והא אמרה רבי יוחנן חדא זמנא, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו - הלכה כמותו, חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה! –
אמוראי נינהו, ואליבא דרבי יוחנן...

4.1
הסבר: רבי אבא ברבי יעקב [אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי, תלמידו של רבי יוחנן (כתובות דף ע"ז ע"א)] פסק שם בסוגיה כרבי יוחנן, באופן נקודתי, ומבלי ל"נצל" את הכלל שאמר רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שהלכה כרשב"ג על סמך הכלל "כל מקום...".
משמע מכך, שרבי אבא ברבי יעקב טוען שרבי יוחנן לא אמר כלל זה.

4.2
אולי אפשר לומר שיש כאן שתי מסורות בשם רבי יוחנן - בני ארץ ישראל - על ידי רבי אבא ברבי יעקב, ובין בני בבל - על ידי רבה בר בר חנה.
על המסורות של כלל זה ראה ב"סיני", כרך קכ, עמוד קע.

5.
מה הנימוק לכלל זה שהלכה כרשב"ג?
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שו:

כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה,
והטעם לפי שהלכות קצובות היה אומר מפי בית דינו, ירושלמי סוף בתרא
ופירוש קצובות נלע"ד שר"ל הלכות מובחרות ומשובחות כדאמרינן בילקוט דשיר השירים ... א"נ ועיקר ר"ל הלכות פסוקות וכן נראה מהא דאיתא בירושלמי גופיה ריש פרק אין עומדין גבי לא יעמוד אדם ויתפלל אלא מתוך דין של הלכה (פירוש הלכה פסוקה כמבואר בגמ' דילן) דקאמר עוד הוא מהלכות קצובות תני וכו' הרי דפירוש קצובות ר"ל הלכות פסוקות וכן מצאתי שוב למוהרי"ב בספר שדה יהושע שם בסוף בתרא דף ח"ן ע"ב
וז"ל הלכות קצובות פסוקות בלי בלבול מפי בית דינו והיינו רבים
ומשום הכי אפילו כנגד הרבים הלכה כמותו ע"כ: "

ה"יד מלאכי" מדגיש יסוד מרכזי וחשוב באופן כללי. רשב"ג אמר את הלכותיו לא על דעת עצמו בלבד אלא על דעת בית דינו, ולכן דעתו נחשבת כדעת רבים, ומכיון שבית דינו של רשב"ג אמר את ההלכה, לכן גם אם רשב"ג נחלק על חכמים רבים עדיין דעתו מכריעה.

5.1
לפי הנ"ל צריך לומר שבשלושת המקומות שאין הלכה כרשב"ג זה מפני שהגמרא החליטה באופן נקודתי וספציפי שאין הלכה כמותו [אפילו לא כבית דינו].

6.
יד רמ"ה מסכת בבא בתרא דף קעד עמוד א:

וליתה לדרשב"ג דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וציידן וראיה אחרונה. דאפילו למאן דאית ליה האי כללא בהני תלת מודה דלית הלכתא כוותיה.
(קכט) ערב הא דאמרן... ושמעינן מהא דרבי יוחנן דלית הלכתא כרשב"ג בהני תלת.
מיהו האי כללא דקא פסיק אמר כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו, לא סמכינן עליה אלא היכא דחזינן סוגיא דגמרא כותיה.
דהא אסיקנא בפרק המדיר (כתובות דף ע"ז ע"א) אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן. ורבא אמר רב נחמן נמי התם לית ליה האי כללא אלא בסתם משנה. וכן הלכתא.

ה"יד רמה" בסוגייתנו אומר, שכלל זה של רבי יוחנן איננו מוחלט [בגלל שיש מחלוקת אם כלל זה בכלל תופס ¬- כפי שראינו מחלוקת אמוראים], והוא תקף רק במקום שסוגיית הגמרא כמותו.

7.
והדבר מאד מוקשה, שהרי אם סוגיית הגמרא כמותו [כרשב"ג] בשביל מה מוזכר הכלל?

8.
וכן קשה, שלפי דבריו יוצא, שלגבי הרבה כללים בש"ס שלגביהם יש מחלוקות אמוראים אם אמנם הם נאמרו [למשל, "הלכה כסתם משנה"], גם נאמר שהכלל לא מחייב אלא אם כן מוכח בגמרא, ואם כן לשם מה נאמר הכלל?

9.
אלא אם נאמר שבאמת מה שאומר ה"יד רמה" כוונתו לפסיקה הסופית של הש"ס, אבל במסורת הלימוד של סוגיות הגמרא יתכן שההלכה היא בהתאם לכללים, ובהתאם לשיטת אותו אמורא שאמר את הכלל, בדרך כלל - רבי יוחנן.

10.
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קלג עמוד ב:

ת"ש דא"ל שמואל כו' - אלמא פליגי רבנן עליה מדקאמר שמואל הכי דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן והכי הלכתא כרבנן דקם שמואל כוותייהו
ואע"ג דא"ר יוחנן הלכה כרשב"ג בכ"מ במשנתנו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה
שמואל לית ליה האי כללא
וגם רבא דקאמר במסכת ע"ז בפרק חמישי (עבודה זרה דף סט:) הלכה כרשב"ג לית ליה נמי האי כללא
הלכך כל כללות שבגמרא כגון הלכה כסתם משנה הלכה כר"ע מחבירו כר' יוסי מחבירו כרשב"ג במשנתנו ר"א ור' יהושע הלכה כר' יהושע ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה וכן ר"מ ור' יהודה הלכה כר"י כולהו קי"ל הכי בר מהיכא דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי.

כלומר, שהכלל שהלכה כרשב"ג איננה הלכה מוכרעת.

10.1
אולם לגבי שיטת הרמב"ם יש דעות שונות, כמובא ב"יד מלאכי":
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שז:

כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו בר מערב וכו', נראה דלא ס"ל להרמב"ם ז"ל הך כללא בדווקא שהרי מצינו אליו ז"ל שבכמה מהדינים פסק דלא כוותיה וכמו שרשם מקום כבודם הר"ב תוספות יום טוב בפ"ח דעירובין משנה ז' ופ"ד דפסחים משנה ד'.
 



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר