גירא בעינא דשטנא
מנחות סב ע"א
"רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה ומחוי הכי ואמר: גירא בעינא דשטנא. ולאו מילתא היא, משום דאתי לאתגרויי ביה".
וקשה,
כיון שלא ראוי לעשות כן, על מה סמך רב אחא בר יעקב להסתכן בנפשו?
אלא שאמרו במסכת בבא בתרא דף טז ע"א:
"א"ר לוי: שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו. שטן, כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב, אמר: חס ושלום, מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם...
דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא, אתא שטן נשקיה לכרעיה".
רב אחא בר יעקב היה אפוא אהובו של השטן, לכן הוא עצמו לא חשש ממנו.
דומה לזה כתב הערוך לנר במסכת סוכה דף לח ע"א:
"בגמרא רב אחא בר יעקב ממטא לי'. בזה יש ליישב מה דאמרינן בבבא בתרא (טז א) דרשה רב אחא בר יעקב בפפוניא וכו' אתא שטן ונשקי' לכרעי' ע"ש דלמה כוון דוקא רב אחא ב"י לדרוש כן בפרקי' אבל לפ"ז י"ל כיון דהכא אמר דין גירא ואמרינן דיש לחוש דאתי לאגרויי' בי' לכן אמר כן להפיסו ולכן אמרינן באמת דאחר לא יאמר כן ובזה א"ש דליכא סתירה דהכא אמר ראב"י דשטן רע בעיניו אם ישראל עושין מצות ושם אמר רב אחא ב"י גופא דלשם שמים נתכוון".
